קשה לתאר חיים בכמה מילים בודדות... |
| 6/2006
יהודי הוא תמיד שמח!
יש לי הרבה בבטן על המשיחיסטים של חב"ד (ולא בא לי לפתח על זה דיון... אז פליז...)
אני נמנעת מלהיכנס לאתרים שלהם, או לקרוא את העלונים שהם מפיצים. זה פשוט עושה לי כאב בטן וכאב לב.
לגמרי לגמרי במקרה (רק-מה', בבילבול אותיות...) הגעתי לקטע הבא, באתר של המשיחיסטים של חב"ד:
"כל אחד יעיד מנסיונו האישי, שכאשר הוא שמח ומאושר ודבר אינו מעיק לו, הוא מצליח במעשיו ומשיג יותר ממה שהוא משיג כשהוא נתון בעצב. כשאדם שמח הוא מלא כח ורצון עשיה, הוא מתכנן, הוא משקיע. כשאדם עצוב אין לו חשק לעשות כלום, וגם את מה שהוא עושה, באי רצון ובלי השקעה. כך זה בכל דבר וגם בנוגע לשמירת מצוות ולימוד התורה. זה דורש השקעה והתמסרות תמידית, בוקר צהריים וערב, וכשאדם עצוב קשה לו לעשות.
ישנה אמרה האומרת שעצבות גרועה מעבירה, משום שעצבות יכולה לדרדר את האדם עוד יותר מהעבירה. עצבות מובילה ליאוש, וכאשר אדם מיואש אי אפשר לדעת איפה זה יגמר.
כיצד מגרשים את העצבות? עצב זו תחושה של ריקנות, חוסר תכלית, הפסד. אדם שמפסיד כסף, מאבד חבר, נכשל במשימה - נעשה עצוב, אדם שאין לו מטרה בחייו. יוצא לנו, שאדם שעצוב זה אדם שחסר לו משהו. הדרך לגרש את העצבות היא להפנים את התחושה, שלנו כיהודים, לא חסר כלום. יהודי הוא בנו של הקב"ה, שאוהב כל יהודי וחפץ בטובתו כאהבת אב לבנו. הקב"ה אחראי על כל מה שקורה, ולעולם אינו עושה דבר רע ליהודי. תמיד הוא מיטיב איתו. גם כשנראה להיפך. יהודי, מצד היותו בנו אהובו של הקב"ה, לא שייך לעצבות. יש לו הכל, לא חסר לו דבר והוא שמח."
ליהודי יש הכל. לא שייך שישרה בעצב.
צריך להפנים.
(ושושקה- אני מצטערת שזה נשמע לך מוכר...)
| |
| כינוי:
שלומצי ש
בת: 40
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
