קשה לתאר חיים בכמה מילים בודדות... |
| 7/2006
אחי, תעצור לי טרמפ!
כי אם זה לא אתה- זה אחמד...
אז זהו. זו המציאות בה אנו חיים היום.
חיילים נחטפים,
נערים נרצחים.
טרמפים יוצאים אל מחוץ לחוק.
ואני, אנה אני באה?
חיה לי בבועה, לא עושה כלום.
לא מתייחסת למה שקורה סביבי,
מקבלת מלייאן הודעות לרפואתם, לשחרורם, להצלתם של אחינו כל בית ישראל.
אבל מאז שהתארסנו ברוך ה', אין לי איתי ספר תהילים (זה לא שאני כבר לא צריכה להתפלל, פשוט אמרתי תהילים קבועים עד האירוסין...).
פשוט מתסכל.
אני מרגישה שכל מה שמעניין אותי זה שהשמלה תצא טוב, וההזמנה תגיע כבר לבית דפוס, ושהנעליים יהיו נוחות, ושהכיפה של החתן...
אגואיסטית.
זה אצל כולם ככה?
חייבת לעבוד על זה חזק.
וכמה שיותר מהר.
תפילה לשלום השבויים והנעדרים
"מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב (*יוסף) משה ואהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור ויפקוד ויושיע את חילי צבא הגנה לישראל השבויים והנעדרים:
את רון בן בתיה ארד
ואת זכריה שלמה בן יונה ומרים באומל
ואת יקותיאל יהודה נחמן בן יוסף ושרה כץ
ואת צבי בן אברהם ופנינה פלדמן
ואת גלעד בן אביבה שליט
בתוך שאר אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה – בעבור שאנו מתפללים בעבורם.
בשכר זה הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליהם, וישמרם ויצילם ויפדם מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה: יחזק רוחם ויאמץ כוחם וירפא לכל מכאובם, וימלטם משחיתותם ויושיעם ממצוקתם ויגאלם מיד אויב: כמה שכתוב (תהילים ט:י): ויהי ה' משגב לדך, משגב לעתות בצרה:
ויחבוש לנשברי- לב, ויקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח- קוח, ויוציאם מהרה מצרה לרוחה ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה: כמה שכתוב (שם קז:יד): יוציאם מחשך וצלמות, ומוסרותיהם ינתק: והביאם לציון עירך ברנה, בקרב כל עמך בית ישראל: כמה שכתוב (ישעיהו לה:י) ופדויי ה' ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה."
אמן כן יהי רצון.
אז מה התקדם?
שימו לב בצד הבלוג עשיתי רשימה של כל מה שצריך עוד לעשות.
סתם כדי שלא אשכח :)
השמלה צומחת וגדלה. יש לה בסיס, תפור לפי המידות שלי. קבעו כבר את האורך שלה- קטע מפחיד מאוד: מה שגוזרים- מת, ואי אפשר עוד להתחרט...
ההזמנות הובאו השבוע בשעטו"מ לבית דפוס. החלטנו על הנייר וצבע הדיו. מעניין אם התאמנו נכון את הצבעים, זה יכול גם לצאת זוועה...
הדירה שלנו עוד לא נמצאה. כל היודע דבר על מקום המצאה מתבקש לשלוח לי אימייל בדחיפות... לא ראיתם דירות כל כך מזעזעות!! באחריות!! מחר נראה בעזרתו יתברך דירה נוספת. ומה יצא ממנה- אין לי מושג...
אה, וכבר מתחיל להלחיץ כל הקטע של הרבנות. אני צריכה להביא להם 3 תמונות פספורט. ואני מפחדת להצטלם.
הספקתי גם לדפוק קצת את האוטו. התענוג עלה 2320 ₪ טבין ותקילין. עוד לא שמעתי כלום מהמכונית השניה (וגם הביטוח לא...). מוזר.
ולסיום אסיים בפליאה הרבה שבטאו היום כל-כך הרבה אנשים למשמע הגיל שלי.
כדברי הרבנית אצלינו (כשמסרתי לה מכתב בשם אבא שלי): >>איזה מקום את במשפחה?
>השניה
>>אז את הכלה?!?!?!?!?!
>כן. ברוך ה'.
>>חשבתי שאת בכיתה י"א!
>(מחייכת בנימוס) לא, אני תכף בת 22...
>>נו, אז נשמח להכיר את החתן :)
>בעזרת ה'
>>אני אמסור את המכתב לרב
>תודה רבה, יום טוב!
והטרמפיסט החצוף שאספתי:
>>את בת שירות פה?
>לא (מחייכת בהנאה! וואלה, אתה השני היום...) אני תכף בת 22.
>>פשוט אנחנו גרים פה כבר שנתיים ולא זכור לי שראיתי אותך...
>(באמת? אנחנו פה כבר 19.5 שנים) זה בסדר, כולם חושבים שאני בת 17... בת שירות זה דווקא נדיב :) (במחשבה שניה, בכיתה י"א אפשר להוציא רשיון? כי הרי נהגתי ואני כבר לא 'נהג חדש', אז לא היו לו הרבה ברירות...)
טוב.
יהיה כיף להראות צעירה תמיד.
רק מקווה שלא יבקשו אישור הורים כשנבוא להרשם לנישואין...
יהיה פסדר, הא?!
כל טוב, ובנחת, וברוגע :)
שלומצי.
| |
| כינוי:
שלומצי ש
בת: 40
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
