קנאה, גרגרנות, גאווה, זעם, תשוקה, עצלות וחמדנות ישבו כולם בשולחן לארוחת ערב, בעוד גאווה ליחששה לחברתה עצלות מילות התנשאות על הסובבים, גרגרנות הייתה עסוקה בלהזמין את כל התפריט כולו וקנאה הביטה בה בתאווה כיוון שזו לא אכלה בכלל כדי לשמור על הדיאטה. מצדו השני של השולחן, תשוקה העבירה מבט סביב על האורחים כדי לבדוק אם יש מישהו שווה באופק, וחמדנות הביטה בתאווה בזעם שהיה עסוק בלכעוס על כולם. הם הזמינו וישבו לאכול.

ארוחת הערב התנהלה ברעש ומהומה מסוימים. גרגרנות חיסלה את האוכל שלה ונשארה רעבה, לכן אכלה מהאוכל של כולם, גאווה הייתה עסוקה בלהעביר ביקורת על מה שכל אחד הזמין, עצלות נאנחה בעייפות, תשוקה קמה והלכה להתחיל עם בחור חמוד שישב לבדו בבר, קנאה הביטה בה ויצאו לה העיניים, חמדנות הביטה על הצלחות של כולם אבל לא העזה לשלוח יד, וזעם לא הפסיק לצעוק ולהתלונן על כולם שהם מתנהגים לא כיאות בזמן ארוחת הערב.

הגיעה שעת הקינוחים, חמדנות לא ידעה מה לבחור כי היא רצתה את הכל, בסוף היא לקחת את מה שזעם לקח, שהזמין משהו שהוא בכלל לא אהב סתם מתוך עצבים, לעצלות לא היה כוח להזמין, היא נתנה לגאווה להזמין במקומה, תשוקה קיבלה את הקינוח שלה במקום אחר, היא בדיוק חזרה לספר על זה לכולם ולהתלונן על זה שהבחור העז לא לבקש את המספר שלה, קנאה הזמינה סופלה אבל אז כשגרגרנות קיבלה את הקרם ברולה שלה היא התחרטה, התבאסה מהעניין לגמרי והתכנסה בתוך עצמה.

גרגרנות כעסה על קנאה שכל הזמן קנאה לה במקום לפרגן והחליטה להרוג אותה בסתר, היא החליטה להרעיל את הסופלה של קנאה ולשכנע אותה לטעום ממנו, היא לא ידעה שבינתיים, גאווה, שבזה לה הכי הרבה, החליטה לשכור רוצח שכיר שיפרוץ לביתה ויגרום לכל העניין להיראות כמו שוד, אם רק היה לה מושג שזעם התקין לה פצצה באוטו, אולי היא לא הייתה עושה את זה, למרות שגם זעם היה עתיד לקבל את שלו, חמדנות, שאהבה אותו בסתר החליטה שאם הוא לא יהיה שלה הוא לא יהיה של אף אחת ולכן היא קנתה אקדח לפני שבוע ועכשיו הוא נח בתיקה שקט וטעון, אך כיוון שחמדנות הייתה חמדנית היא רצתה לעצמה גם את תשוקה, שתמיד מצאה בחור אחרי בחור אחרי בחור, ולכן גם היא עמדה לטעום מזעמה של החמדנות, אך היא לא ידעה שעתידה של תשוקה הוא למות מידה של קנאה, שלא יכלה לסבול את הצלחתה של תשוקה עם גברים בעוד היא גלמודה ומכוערת, נשארת לבדה כל שישי בלילה.

שבוע לאחר מכן הגיעה עצלות לבדה לארוחת ערב נוספת.

סליחה.

נ.ב. - פאק עכשיו שמתי לב, הבלוג קיים שלוש שנים!