החיים כפי שהסברתי לקקטוס שלי
"מעלת הפילוסופיה שלי בכך שהיא קצרה ובלתי ניתנת להפרכה, שכן אני מעז לומר שמי שרוצה לסתור אותי- זכותי להכריז עליו כמשוגע" (סרן קירקגור) |
| 12/2006
שלושה קצרצרים לדודה במיה
"בשמונה וחצי בבוקר הוא נכנס לחדר, זרק את הארגזים על השולחן שלי ויצא בטריקת דלת", רטנה נירה והמשיכה להדליק, כהרגלה, סיגריה בסיגריה. שאלתי אותה מה יש בארגזים אך היא סרבה לענות. למרבה המזל אני פוזל ויכולתי להציץ לתוך הארגזים הפתוחים בזווית של עין ימין, למרות שהארגזים הירוקים היו בצד שמאל. לא אוכל לספר מה היה שם. יצאתי מהבית, בוכה דמעות של אורז מלא, נירה נשארה בבית, וכך היא ישבה וניקתה את ערמת האורז עד עלות השחר.
בשמונה וחצי בבוקר הוא נכנס לחדר, זרק את הארגזים על השולחן שלי ויצא בטריקת דלת. אלו היו שלושה ארגזים, גדולים, מעץ. לא הבנתי איך הוא הצליח להרים אותם, הם נראו לי כבדים מאוד. כדי לפתוח את הארגזים נאלצתי לחלוץ את המסמרים שהוא תקע בהם. בשלושת הארגזים היו ביצים, בכל ארגז ביצה אחת בגודל של חצי מטר. זה התמיה ובלבל אותי, אני לא אגיד שלא. יצאתי לשוטט בטיילת וכשחזרתי רצו בבית שלושה ילדים אסייתים, כנראה שבקעו מן הביצים. הם רצו בבית ופיזרו אורז על הרצפה כמו משוגעים. טלפנתי לחברה שלי, וכך היא ישבה וניקתה את ערמת האורז עד עלות השחר.
בשמונה וחצי בבוקר הוא נכנס לחדר, זרק את הארגזים על השולחן שלי ויצא בטריקת דלת. זה רק טבעי, הוא עובד בתנובה ואני חנווני בראשון לציון. הוא יכל כמובן לעזור לי לסדר, או לפחות לחכות עד שאבדוק שהביא את כל הסחורה, אבל זה ציון ואת ציון אי אפשר להאשים בהתחשבות. כשפתחתי את הארגז שבו היו בקבוקי החלב נכנסה ילדה קטנה, בת שבע אולי, וניגשה למדף של האורז. היא פתחה את האורז, רצתה לקחת רק חופן, ושפכה את כל השק על הרצפה. דרשתי ממנה לנקות- וכך היא ישבה וניקתה את ערמת האורז עד עלות השחר.
| |
| כינוי:
מיזנטרופ יפה נפש
בן: 48
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
