זה לא כזה נורא כל הקטע של הלבד הזה.

טוב, זה כן. אבל כשאשכרה יש לי כוח להזיז את התחת השמן שלי מהספה ו"לנצל את הזמן" כמו שניר טורח להזכיר לי תמיד זה אפילו יכול להיות נחמד. אז נכון, הוספתי לרשימת הטודוליסט שלי איזה מיליון דברים שלא באמת נחוצים לאף יצור חי בעולם הזה, כתבתי במשך שעה פעולה שאני כנראה לא אעביר לעולם (כמו שאר הפעולות שהיו לי כל כך חשובות שמעולם לא העברתי אותם. הילדים האלה.), רצתי במשך שעה ובכיתי מסרט רומנטי מטופש שרק גרם לי להזכר כמה אני מתגעגעת אליו. זה מצד אחד, אבל מצד שני- כמה זה כיייף כשמכירים אנשים מבוגרים כחברה הכי טובה וזה אומר שעוד כמה שנים בעזרת השם טפוטפוטפו אני אהיה שושבינה למהדרין. כמובן, שעד אז יתאפשרו נישואין אזרחיים ואף חתן לא יעיף שברי כוסות עלי.

בכל מקרה, יש לזה סיכוי לקרות מהר יותר מאשר לחכות לשכבה שלי.

כן, כמו כל דבר בחיים.

אני יודעת.

הגעתי למסקנה שלתת לאנשים מחמאות כנות אמיתיות שמבוטאות בהגזמה כלה- באמת עושה טוב על הלב. איזה קטע.

אני אלך להתקלח במקום לפלרטט עם אלמונים בפייסבוק ולהגיד שיש לי חבר.

השיעמום מחזיר אותי לדרכי הרעה.

לילה