בחייאת ראבק

קפואה.

כבר חודש אני קפואה ואף אחד לא שם לב.

אולי אני קפואה כי אף אחד לא שם לב

ואולי אני קפואה כי אני רוצה שישימו לב.

אולי אני סתם קפואה.

אתה כ"כ כבד לי בבטן,הלווואי ויכולתי להוציא אותך

בכול מקום שאני נמצאת אתה מטריד את מחשבתי

בבקרים אתה הכי מציק,תמיד חייב להראות לי

שאתה כאילו יוצא,רק כאילו.

אבל האמת היא שמתישהו אתה תצא.

אני כמו אשה בהריון שהתינוק שלה לא רוצה לצאת וגם היא לא רוצה ללדת,אבל היא תלד

ויתהפך העולם.

אז אתה חשבת שאתה יותר חכם ממני

יותר מצחיק,יותר מוצלח,יותר מאושר.

כרגע אני יכולה להבטיח לך שאולי רק לרגע אתה יותר ממני

אבל בשאר הזמן,כשאתה התעסקת בלחשוב איפה אתה יותר

אני כבר הייתי,הרבה יותר.