בחייאת ראבק

לאהובי היקר..שנמצא איי שם הרחק ממני.

אני שותקת,אבל יש לי כ"כ הרבה מה להגיד.

כמו למשל שאני כ"כ מצפה שניהיה בסוף המאבק הזה יחד,שלא תוותר עליי כ"כ מהר.

שתאמין בנו,בביחד הזה.

אני יודעת שאני רחוקה גם פיזית וגם נפשית,בו נודה באמת ההפרש גילאים הוא לא מצחיק כ"כ..

בכול אופן רציתי שתדע שלא הפסקתי לחשוב עליך מהיום שהכרנו,אפילו כשכעסתי עליך והתאכזבתי,תמיד מצאתי את הדרך חזרה אל לבך.

אני יודעת שלא אשכח אתך לעולם,גם אם נפרד סופית.

לא אשכח איך עזרת לי ואיך אתה עדיין עוזר לי להמשיך לחיות,מנשים אותי גם אם זה דרך הטלפון וכול נשימה שאני נושמת עכשיו,היא בזכותך.

בזכותך יש לי סיבה לקום בבוקר ולפקוח את העיניים כי בלעדיך הייתי נועלת אותן בחוזקה ומופתעת לגלות את הצבע השחור שמתלווה אליי בכול רגע ורגע.

אם יש לי משאלה אחת לבקש,הייתי מבקשת שתיהיה לנו דרך משותפת,שנוכל להגשים את כול משאלות ליבנו המתרבות ככול שהימים שאנו רחוקים אחד משני,מתרבים.

תמיד ישאר לי מקום בשבילך שם,בלב,כי אני מאמינה שבסופו של דבר נצא מזה רק מחוזקים יותר ואוהבים יותר.

שלך לעולמים מלאך שלי.