בחייאת ראבק

חוזרת על כול טעות מהעבר

חוזרת על החתך,זה עדיין לא נגמר

פותחת מחדש את הפצעים

מוציאה את הכאב מאותם החורים.

שוב מאכזבת

שוב מתחרטת

בוכה על עוד דמעה

זוחלת על החול

להסתיר את הכול

להסתיר את הכול.

כול כך מאוחר

זה יקרה גם מחר

השלמתי עם הפיתרון

מצאתי דרך לכאב הכי גדול.

הולכת יחפה

כולם דורכים עליי

עד שמעלימים אותי

מוחים אותי כמו דמעה

כמו ים,בשפל הולכת

ובגאות הגלים  מחזירים חזרה.