בחייאת ראבק

פשוט בחוץ

עתיד קצוץ

רק חצי שמש

חצי שמיים

בלי שום קשר עין.

לבד כמו בבית קברות

אני ואתם,שתי עולמות.

העיניים רק בזמן

חסרת כול חיים

מתתי מזמן

נשאר רק הגוף

לספור דקה,ועוד דקה

"מתי יקחו גם אותי מפה"

עצמות חבטו בצעקה.

המחוג סיבב אותי

ניסה להכניס אותי

לטרוף שכולם נמצאים בו

לא ראיתי דבר מלבדו

הוא איתי

אני איתו.

יש מעט עד שאהפוך לעפר

לבנתיים אחזיק לך מחוג,

אחזיק לך את הזמן

אולי אצליח להחזירו לאחור

אולי תוציא אותי מהשחור

תכניס אותי אל חיים שמעולם לא חוויתי

תחייה אותי

לפני שמחוגיי יפרקו את מה שהייתי.