בחייאת ראבק

לא יודעת

יש לי זמן

נוגעת במים

שותה דם.

אל תעיר אותי

יש לי עוד זכוכית לנעוץ

בתוך הפאזל החסר

רק תגע בי

כך תשמיד אותי

תנפץ את כול הפאזל

שהרכיב את דמותי

ועכשיו התפזר כמו נשמתי.

אספתי אחד אחד

אפילו שאמא אמרה להפסיק

ספגתי כול חוד

שכחתי שהכאב מזיק.

אז אל תגיד לי לעצור

בתירוץ שנחזור

כי אני יודעת

אתה זוכר רק מה שחשוב לזכור

זורק לי ציפיות

ואז נעלם

מבטיח הבטחות

משאיר אותי מחברת

את כול החתיכות

ואז אומר שאני אחרת

יותר מאושרת.