בחייאת ראבק

הנר דולק

האוכל מוכן

 השולחן ערוך.

 אף אחד לא כאן.

הסימנים כבר מוכנים

הסימנים כבר חרוטים.

הם אמרו שיבואו בט"ו בשבט,

אמא הבטיחה לקנות שתיל

כנחמה

היא חשבה שאני אהיה בסדר הערב.

חיכיתי לו,

טבלתי את התפוח בדבש

כמו שרצה שחיינו יתמזגו באושר

כמו שהיינו בטוחים

שהטעם הזה יישאר גם בסוף

אך כמו כול תפוח

היה מר.

הם חשבו שאני משוגעת

מחכה לדמות מתמונה

שתתהפך על הקבר. 

הנר דולק

האוכל מוכן

השולחן ערוך

רק הוא חסר פה.