בחייאת ראבק

את לבד

כי דאגת שכולם יטעמו מסבלך

את קורבן

רק כשאת מסתתרת מפני עצמך

את אותה אחת

אותה אחת בשביל כולם

אבל לא אותה אחת

בשביל עצמך.

כמו הבזק של אור

גם לך היו ימים שראית את הטוב

אך הם נעלמו ברגע שהמשכת להאחז

בטוב וגם ברע יחד.

אמרו לך שאת מנתחת

יותר מידי

חופרת בכול דבר

ואת שואלת את עצמך

איך הם יודעים

שאת חותכת.

כי אצלך

הרמזים מצביעים רק על דבר אחד

אותו אחד שאת לא מפסיקה לשכוח

לשחזר בראש

להעביר ממחשבה למחשבה

מלילה ליום

לחלום.

הם לא מבינים שזה לא סתם שיר

שזה אמיתי

הם לא מאמינים עלייך

שאת חותכת ורידים,חותכת קטעים מחייך

כדי להעניש את עצמך

ואת עוד מחייכת.