לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בחייאת ראבק


אחרי כול עליה באה ירידה וככול שהעליה הובילה אותך לפסגה גבוהה יותר כך הירידה תפיל אותך לתהום עמוקה יותר


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2008

מוות ידוע


פשוט

לעצום

עיניים

לשמוט

את הכול

כול הרגשות

להיסחף

בלי להרגיש דבר

גם לא כאב.

 

היא הייתה שם

בלי יותר מידי מילים

היא ידעה מה שצריך לדעת

חוץ מאת עצמה

אבל זה לא עצר אותה

מלהגשים חלומות

של אחרים

חוץ מזה היא חייכה

אבל חיוך מיוחד כזה

שרק היא ידעה

הוא היה חלק בלתי נפרד ממנה.

 

ואני האמנתי לכול

האמנתי שלא כואב לה

והחיוך

תפור עליה

והכאב

כבר היה חלק ממנה

זה היה מאוחר

מאוחר מידי.

 

אף אחד לא ראה

כולם עברו דרכה

בלי להריח

את הכאב הניגר ממנה

שהתפשט

כאילו רצה להודיע

את נצחונו

אבל היא לא הריחה

למה לא הרחת?

 

היא מתה

שוב

ושוב

ושוב

הסכין ננעצה בה

שוב

ושוב

והדם נטף בשימחה

והשתלט על כול עבר

ואני

אני ניסתי להחזיר אותו

אלייך

אבל הוא חמק מבין אצבעותי

הוא בלתי מנוצח עכשיו.

 

רציתי בטובתך

האמיני לי

אני יודעת שרצית את זה

הרי זה מה שביקשת כול חייך?!

נכתב על ידי , 21/2/2008 17:38   בקטגוריות דם, כאב, כתיבה, כתיבה חופשית, כתיבה יוצרת, כתיבה יצירתית., מחשבות, שירים, סיפרותי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 34

תמונה




7,830
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לsuper shit אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על super shit ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)