בחייאת ראבק

כשאת חושבת שראית הכול,מי יכול להכיל אותך? את לבטח כבדה ומקובעת ללא סנטימנטים לחופש.

וזה הכי עצוב,הפסקת לגדול כי פחדת למעוד. כול צעד עלה לך ברגש.

צעד מאהבה,צעד מתקוה,צעד מציפיה,צעד מאשליה,צעד מייאוש,צעד מכעס,צעד מאובדן שליטה,צעד חסר כול הרגשה.

וכול צעד מסמל מעשה שעשית או יותר נכון גישה שבאה בעקבות זו שלפניה.

מעין מעגל השפעה שהחלטת לסגור לפני האות עצור.

עכשיו את במעצר,בתוך עצמך את גם האסירה וגם הסוהרת כמה אירוני.

והכי אירוני זה,שרק עכשיו את מבינה לאן הגעת אחרי שחיפשת מקור לכאב,אשמים,פורקן הגעת למסקנה שהכול התחיל ממך וכניראה גם יסתיים כך.

אני הכי מכירה אותך מכולם וגם עכשיו אני יודעת שאת חסומה כ"כ שאפילו עם עצמך קשה לך,את חייבת להתחבר אליה את חייבת לתקשר.

אני הכי אוהבת אותך כשאת בוכה,כי רק אז את יוצאת,מנצלת כול רגע של חוסר יציבות ומשליטה חוסר שליטה עצום שניראה מופרע לרגע ואז כבר מתרגלים כי טעות לעולם חוזרת וגם את תחזרי שוב לבקר.

ואם עדיין לא התנצלתי,אני מצטערת פשוט רציתי לתת לך מרחב מחייה,מה שתמיד רצית רק שלאחרונה את מאותת סימני מצוקה שאומרים-בדידות אבל לא רציתי להפריע למחשבות ההרסניות שלך באמצע מחשבה קודרת או עמוקה כדברייך.

איך בא לי לצעוק לך בנשמה-תשתחררי..! אבל את יותר מידי עסוקה בלהסתיר את עצמך כדי שחס וחלילה לא תדעי את האמת המרה או לחילופין את המשמחת והמספקת. אבל אני מבינה אותך,את מתביישת,הרי כך נולדת וכך תישארי כי-אופי אי אפשר לשנות,עוד סטיגמה פרי דמיונך.

חבל שאת מתה כרגע,אילו היית מקשיבה לי לרגע ולוקחת את כול האנרגיות הקיימות בך ומרכזת אותן לעיקר והתכלית,היית מזמן להיט=) רק שהן כרגע עסוקות בדברים חשובים מאוד-להילחם בי ככה שזה עוד גול עצמי,עוד כישלון שייצרת.

את בטח עצובה עכשיו,רוצה להתנחם בחיבוק שטחי וממכר ולא לראות אותי יותר.

עזבי שאת בכול מקרה אף פעם לא ראית או לפחות ניסית,כי ממני אי אפשר להסתתר לנצח,אני האמת שלך.