בחייאת ראבק

אני כלום בשבילך. לא מוגדרת.

וזה כ"כ נוח לך,שהמחויבות לא יכולה לעבור דרך הטלפון,שאני מעבירה לך את הזמן כשהוא לא זז.

ורק אני זו שחושבת איך חיי יראו איתך ,כך שבלעדיך אולי יהיה יותר קל...

בעוד שאתה פוסל כול אפשרות שניהיה בכלל,מייאש אותי ומצפה שאני אחזיק את שנינו.

אתה לא רואה שאתה מפיל אותנו ומצד שני הכול יכול להיות מושלם איתך,כשלא חושבים מה יהיה מחר.

אני מרגישה כ"כ לבד כשאני איתך,כשאתה איתי אתה עדיין חסר לי.

אני לא רוצה להלחם לבד יותר עבור שנינו,גם אתה צריך לרצות את זה,לרצות משהו מעבר למה שיש ביננו עכשיו.

אבל כמו שאני רואה את זה,אתה לא ממש בטוח מה אתה רוצה אחרת לא היית נותן לי להרגיש שאני שום דבר.

ואם אתה טוען שלכול אחד יש מחליף,שלך יש מחליף, גם לי יש מחליפה אז אני לא מבינה למה אתה ממשיך להיות בקשר חסר תועלת איתי ולא מחפש אותה.

תמיד נתת לי להרגיש שאם יצא מזה משהו אז סבבה ואם לא אז לא נורא ואף פעם לא הרגשתי שבאמת אכפת לך מה יקרה בעתיד הקרוב,כאילו שהפקרת את עתידנו בידי הגורל.

תירצת את זה בכך שאתה בעצם זורם עם החיים,אבל כשאין מטרה מול העיניים שום מעשה לא יוביל אותך לדרך מסויימת,אתה תישאר תקוע באותו מצב בלי שאיפות וגם בלי השגים.

הלוואי והייתי יכולה לשנות את המצב,להפוך אותו לקל יותר עבורינו אבל לא ניראה לי שבאמת יש משהו שאני יכולה לעשות חוץ מלדבר איתך על זה שוב ושוב ושוב או פשוט לוותר על כול מה שהיה ביננו בשנתיים האחרונות.

אם רק דברים היו אחרת...