בחייאת ראבק

אני שונאת אותה.

במבט מילל אני מביטה בה,

איך היא סוחבת כ"כ הרבה רוע איתה

איך היא עוד נושמת,שואפת,מעיפה לי את הדמעות.

שונאת אנשים כאלה

בלי טיפה של רחמים

אבל עם ים של רוע

ואם הם נוגעים בי

זה רק כדי לפגוע.

אני לוחשת לה

שתלך

היא נושכת

מתכסה בצביעות

אני לא שוכחת כלום.

אני יודעת,

את האויב הכי גדול כבר הבסתי מזמן

היא בסך הכול עוד אבן באמצע הדרך.