בחייאת ראבק

אני צריכה אותך

שתיגעי בי כמו שאף אחד לא נגע

הכי עמוק שאפשר

רק כך הכאב יהיה חלק ממני

ובלי שאף אחד ידע

גם השימחה.

ובשקט

נטייל בין הסדקים

כדי שאף אחד לא ידע

שנפלתי.

את שם

את איתי עכשיו

יוצרת עוד סדק לטייל בו

עוד סדק כדי שאפול בו

עוד פגם שאהיה מושלמת איתו.

ואת

את סיוט שאין לו סוף.

אבל את שלי

הסכין שלי.

רק להכיר את עצמך את רוצה

להכיר לעומק

רק כך את מרוצה

את חרוצה

את חורצת

מסובבת נוגסת גורסת

את ליבך את הורסת

את ליבך את חושפת.

ויש כאלה שחשבו שזו מתאפורה

כמה תמים,

ויש כאלה שסוגרים עיניים

רק לא ליראות

רק לא לבכות

ויש כאלה שאימנו את הדמעות

יש כאלה שעוזרים לה

יש כאלה שנוגעים בה

כדי להאמין

ויש כאלה שסתם מסתכלים

בשבילם היא עוד סרט אימה

עם קצת דם על הריצפה.

את לבד

כי דאגת שכולם יטעמו מסבלך

את קורבן

רק כשאת מסתתרת מפני עצמך

את אותה אחת

אותה אחת בשביל כולם

אבל לא אותה אחת

בשביל עצמך.

כמו הבזק של אור

גם לך היו ימים שראית את הטוב

אך הם נעלמו ברגע שהמשכת להאחז

בטוב וגם ברע יחד.

אמרו לך שאת מנתחת

יותר מידי

חופרת בכול דבר

ואת שואלת את עצמך

איך הם יודעים

שאת חותכת.

כי אצלך

הרמזים מצביעים רק על דבר אחד

אותו אחד שאת לא מפסיקה לשכוח

לשחזר בראש

להעביר ממחשבה למחשבה

מלילה ליום

לחלום.

הם לא מבינים שזה לא סתם שיר

שזה אמיתי

הם לא מאמינים עלייך

שאת חותכת ורידים,חותכת קטעים מחייך

כדי להעניש את עצמך

ואת עוד מחייכת.