בחייאת ראבק

הם במגירה

את יודעת מה את צריכה לעשות

                                       כן,אני יודעת.

                                                       התחלתי,

                                               הינה עוד דמעה יורדת 

                                                     במקום הכאב

                                                  עכשיו אני שונאת יותר

                                                 עכשיו אני מישהי אחרת.

יותר עמוק,יותר חזק

אל תכנעי לעצמך

                                          אין בי כבר עומק

                                                אין בי כבר דופק.

שפלה

נעשה ממך בדיחה

נחדיר לתוכך עוד כאב

נוציא עוד דמעה של שינאה.

                                         דיי,תחזירו לי את הילדות

                                         תצאו ממני כבר

                                         לא אוכל יותר לספוג

                                          הכאב מתחיל לגלוש

                                          לא נותר לו מקום בלבי הצמוק.

כן,תמשיכי

תפרדי מעצמך

תשאירי רק את הפחד

אפס

כולך ריקה

תיפרדי כבר מהנשמה.                                                               

                                          נשבעתי לא לוותר            

                                      אבל לא אוכל לשאת יותר

                                                  אותך

                                             את,הרגישה

                                              שבורחת

                                              שמרגישה

                                              שאוגרת עוד כאב

                                               שמוותרת.  

שקע של ים

חור בתוך עולם

ריח של חושך

שמש שחוקה

שמש רחוקה

יום בלי מחר.

מגע של עשב

ירוק מתגלגל בעיניים

ריח של טחב

עץ מנפנף לשלום לשמיים.

בוקר אחרון של עצב.

שמש מלטפת

שמים חודרים

עץ של שלכת

עננים מתווספים

אמצע יום תם.

שחור מכסה

מחביא את השמש

ניצוץ של כוכב

מנצנץ בעיניו

ירח שלם,מושלם

שהיה צריך אותך

להאיר לכולם

לילה אחרון

שאחווה רק מן המסגרת

של החלון

של החלום.

יש לך עולם שלם

ואתה מחליט להכניס אותו לכיס

ולשכוח אותו.

יש לך יכולת להצליח

ואתה מחליט לתת ליאוש להתערב

ולהפיל אותך.

ואני מנפחת בלון ומכניסה בו את שארית כוחותי

קושרת וחותמת בדם מבשרי.

זאת אני,

אמרתי.

ואתה לוקח מכחול ומצייר אגרטל

צובע וחותם בצד.

זה אני,

אמרת.

והם,לוקחים את סכין החיתוך

וצובעים בה חיי אדם

והדם כמו האושר נוזל,אבד!!!

והחושך לא יגליד

יש לי בית חדש

ביד.