בחייאת ראבק

דמייני

שאת נשארת בודדת

מותקפת

הקולות מהדהדים  מ ה ד ה ד י ם

מפנקים לך את העצבים

ואת צועקת

עומדת

תוקפת

דוקרת  ד ו ק ר ת

מכנסת את האנשים בתוך עצמם

נותנת להם את מה שהביאו

לא מחסירה אף פרט

אפילו מוסיפה

חיידק מדבק

שינאה

ושולחת עם נשיקה תחומה

לא מהססת

אין לך זמן לחשוב

את כבר מזמן לא רובוט.

דמייני

שיש רק שמש אחת

והיא רק שלך

שם בשבילך

אף אחד לא יעז לגעת

ל ה ת ג ר ו ת

אף אחד לא ירצה לדעת

מה הולך לקרות.

באמת.

הייתי אמורה ללכת היום לבצפר ב-11.
הזכרתי לאבא שלי לבוא לקחת אותי מעשר וחצי ובערך כול חמש עשר דקות הזכרתי ושאלתי אותו איפה הוא,היה לי מאוד חשוב להגיע בזמן כי יש לי היום מבחן ויש חוק בבצפר שאומר שאם מאחרים לשיעורים שלפני המבחן אז לא ניגשים למיבחן ומקבלים 0.
הוא אמר לי לחכות לו בחוץ.
חיכיתי,היה כבר 11.
איך שהוא הגיע פשוט כעסתי עליו שעכשיו לא יתנו לי לגשת למבחן בגלל שהוא איחר.
הוא היה כ``כ עצבני,לא רק עליי ואני כניראה הוספתי לו.
הוא פשוט היכה אותי באוטו בלי רחמים,הוציא עליי את כול הכעס שלו,כאילו אני איזה שק חבטות.
פשוט עפתי משם,מהאוטו.
כול האנשים שהיו ברחוב הסתכלו,לא יכולתי לספוג את המבטים שלהם יותר,פשוט רצתי הביתה.
גם עכשיו לא יתנו לי לעשות את המבחן..מי שלא בא ביום המבחן בלי להודיע מראש או בלי סיבה מוצדקת גם לא עושה אותו,ואני לא מתכוונת לספר את זה למורה.
זה מגיע לי,פשוט מגיע לי כול המכות וההשפלות האלה.יכלתי למנוע את כול זה,הרי בכול מקרה אני לא נגשת למבחן.
באשמתי הוא התעצבן יותר,חבל שהוא לא הביא לי עוד זה לא מספיק,מגיע לי עוד,מגיע לי שירביצו לי,כבר התרגלתי רק לא ממנו..הוא אף פעם לא הרביץ לי,רק אמא הייתה מרביצה לי כשהיא רבה איתי,כניראה שגם אותה תמיד הכעסתי והיא הוציאה עליי הכול.

נמאס לי כבר מהלימודים האלה..

פשוט נשבר לי...

זה יותר מידי בשבילי.

וכול הקטע הזה של הבגרויות ממש מלחיץ אותי..אין מצב שאני אצליח.

אוף אין לי מוטיבציה בגרוש

התייאשתי כבר.