בחייאת ראבק

לאחד שרחוק יותר מתמיד...

תמיד היינו כ``כ רחוקים זה מזה,אבל עכשיו זה רק משלים תמונה שתמיד ניראתה.
אתה יודע,לפעמים אני חושבת אם הייתי מתנהגת כמוך,איך היית מגיב כי לפי איך שאני מכירה אותך שום דבר לא היה עובר בשקט,שום דבר.
וגם אם כרגע אני ניראת קטנונית,אני לא סולחת שלא הגבת על ההודעה שלי בבוקר ואני לא סולחת שאתה שם אותי בעדיפות אחרונה ואני לא סולחת שאתה נותן לי להרגיש לא רצוייה,לא בטוחה יותר,מבוקרת.
ואני בן אדם שסולח ואפילו הרבה רק שעכשיו אני בן אדם שמבין את הסביבה שלו ויודע מה טוב בשבילו.
אז לקח לי זמן,אני יודעת,גם לך לקח זמן להתגלות,לחשוף את כול מה שהצלחת להסתיר שנה גג לא יותר,כי אני קולטת אנשים אמנם לא מהר אבל בסוף הכול מתגלה.
ואתה יודע מה,נמאס לי,אני מרגישה שאני מבזבזת זמן ואנרגיות במקום הלא נכון,שאני מוותרת על חלק ממני בתמורה לשום דבר,שאני סובלת לחינם כי מי אמר שיצא מהקשר הזה משהו? אף אחד זה נכון,גם לא אתה,כי שנינו יודעים שהמציאות חזקה מהדימיון אבל כניראה שרק אני יודעת שלפעמים אמונה חזקה יותר מכול דבר סופי אבל זה לא עוזר שרק אני יודעת,כי בשביל אמונה צריך שתיים,לא פחות אבל גם לא יותר.
ואם חשבת שאתה מכיר אותי,אז עכשיו אתה יודע שיש הרבה דברים שאתה לא מכיר אפילו הרבה מאוד ולא שאני מאשימה אותך,פשוט זו המציאות,אנחנו באים משני עולמות שונים ואולי עם שפה משותפת אבל בזה זה נגמר.
ולפעמים אני מרגישה שאתה רוצה להינות משני העולמות,כי אולי קשה לך לבחור ואז בסופו של דבר אני נפגעת שאתה לא לגמרי איתי.
נותרה לי רק סליחה אחת לבקש,סליחה שאני בן אדם שקשה איתו אבל זהו,פה מסתיימת הסליחה כי לעיתים נדמה שגם על היותי עצמי,אני צריכה לבקש סליחה.
ופה זה מסתיים,פה מסתיים הקשר ביננו כי אני יודעת שזה רק לטובה וכי אני יודעת שלהיות ידידה שלך זאת בקשה שהיא מעל ומעבר ולא אני לא רוצה גם להיות ידידה שלך,אני רק רוצה לנתק את הקשר ולהמשיך הלאה,להיות במקום אחר עכשיו.