big in japan

האפיזודה הבאה הולכת להיות קצת ביזארית ואינה מומלצת לבעלי קיבה חלשה. לצערי הייתי קצת בשוק ולא צילמתי את ארוחת הערב שקורותיה יסופרו עוד זמן רב.

על השולחן היו ערוכים כבר מספר כלים ומיני מזון מתבשלים בהם. סיר ובתוכו שתי צדפות גדולות, מרק עם ירקות טופו ו-צדפות, (מסתבר שזה ה"ספסיאליטה" של האזור...חבל שאני ממש לא אוהבת צדפות...), צלוחית עם שרימפ (היו לו ביצים שחורות בתוך הבטן!), פיסות לוטוס, קונוסים קטנים של דיונון, מעין מלבן של ביצי דגים קטנטנות בטקסטורת גומי מזעזעת, מרק עם אטריות סובה ירוקות (טעים), גומה טופו עם אוני אחד (קיפוד ים, טעים), צלוחית עם פיסת דג מיובש ומסוכר, לצידו פיסת קיוי, זרוע של סרטן, אצות שונות ומשהו שנראה כמו מדוזה אבל התגלה כליצ'י. בצלוחית נוספת היו דברים שלא ידעתי אם לסווג אותם כחי, צומח או דומם. היה שם ירק ירוק דמוי סלרי, סיבי ונוקשה, גוש לבנבן שנראה כמו אבן (בעל טקסטורת חול על פי ז'אק, כנראה סוג נוסף של ביצי דגים קטנטנות), משהו שנראה כמו מחק אדום (ספוגי נוקשה)...מדי פעם נכנסת "המלצרית" ומביאה עוד ועוד מנות מוזרות. בשלב מסוים היא לא יכלה להתעלם ממראה האויסטרים שעל השולחן שלי ואפילו שאלה אם אני לא אוהבת אויסטרים ... עניתי בדיפלומטיות ככה ככה ותליתי ציפיות גדולות בקערת האורז המכוסה שהיא בדיוק הגישה. אורז לבן, הכי פשוט ומוכר, זה מה שאני רוצה עכשיו. אך גם כאן, אכזבה שכן האורז "קושט" בביצי דגים, פיסת עור של דג, שרימפס וג'ינג'ר...הגיעה גם צלחת סשימי (או, דגים נורמליים) שהיו אף הם ברובם די מאכזבים. בשלב מסוים, כשכבר לא יכלתי יותר לשאת בחויה המטלטלת הזאת ובמראה הצדפות שהותרו כשהיו בסיר, הגיע הקינוח. בצלוחית קטנה היה ג'לי ירוק זרחני בטעם מלון (לא אוהדת גדולה של ג'לי אבל היה דווקא נעים. אולי זה פשוט יחסי למנות שהגיעו קודם?) וגם פלח של אשכולית אדומה ועסיסית. כן, סתם אשכולית אדומה בלי שום התערבות ותסבוך. איזה תענוג...

אני מניחה שהיו עוד כמה מנות שבטח שכחתי. זאת היתה ללא ספק ארוחת גורמה במונחים יפניים, והארוחה המוזרה ביותר ש(לא)אכלתי אי פעם במונחים אישיים. מזל שהיה סאקה כדי להרגע מהכל. (אני חייבת לציין שז'אק דווקא היה אמיץ וטעם מכל מה שהוגש אפילו שגם עבורו ההתמודדות לא היתה קלה במקרים מסוימים).

לאחר הארוחה יצאנו לטיול עיכול לילי ברחבי האי וכשחזרנו לחדר הפוטונים כבר היו ערוכים.

 טוריי בלילה.