חיים דרך זה באבילון

אנו כותבות בלוג (http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=140320) "מחוץ למתקן בתוך המתקן" כבר למעלה מחמש שנים. בבלוג אנו מביעות את תחושותינו ורגשותינו הכנים. לעיתים, ברגעי מצוקה קשים מנשוא אנו נוהגות לפרסם מעל חמישה פוסטים בתוך זמן קצר. אין אנו יכולות להתמודד עם מצבנו הקשה בדרך אחרת, וישראבלוג הוא מקור תקוותנו. אם תעברו על ארכיון הבלוג, תוכלו לראות שלוש ילדות כואבות, וסובלות עד מאד.

בעבר נאסר עלינו לפרסם יותר מחמישה פוסטים ביום עקב ריבוי פרסומים.

גם היום, לאחר שנה בה לא פירסמנו פוסטים כלל, וניגשנו למחשב בכדי לכתוב את אשר על ליבנו, נתקלנו באיסור המגביל אותנו לכתוב חמישה פוסטים ביום. ההודעה הכתה בנו והחזירה אותנו לימים חשוכים ואפלים בהם התהלכנו בערפל ולא מצאנו מקלט לנפשנו.

אנו רואות באיסור זה דבר מיותר ומשפיל, האם אין לנו מקום להביע את עצמנו בעולם מנוכר שכזה? האם הפרסום החוזר בשעות לילה מאוחרות כאשר אין אנו תופסות את מקומם של אנשים לפרסום גיבובי השטויות המטומטמים שלהם כל כך מפריע לכם?! ראיתם פעם איך ישראבלוג המכוער הזה נראה?! כמה קשה להשיג אנשים נורמלים בין מיליוני דפי הבלוגים המיותרים האלה?!

הנה לכם בלוג שמדבר על בעיות כבדות משקל, על משמעויות החיים השונות, על הטוהר ועל הכבוד, נע בין שאלות פילוסופיות לערך המדיטציה. האם כל זה מצטייר בעיניכם המרובעות כנטל על האתר הטיפשי הזה?! לא. נכון? לא. לא לא לא.

אז תאפשרו לנו לפרסם יותר מחמישה פוסטים ביממה ואנחנו נשלח אליכם את הכסף במזומן הביתה.

בהערכה רבה,

אמ"ן.