אני כל כך קרובה למחוק את ההיסטוריה של הבלוג ולהתחיל מחדש,

אבל אני יודעת שאני אתחרט על זה מתישהו אם אני באמת אמחוק את הארכיון.

מוזר לי לקרוא מה הייתי כותבת אז..   כמה שטויות! למי אכפת מהדברים האלה בכלל, כזאת פתטית

וזה רק גורם לי לחשוב אם אני אחשוב ככה על עצמי [של עכשיו] עוד כמה חודשים

אולי עכשיו אני מתנהגת כמו ילדה קטנה? אני לא אוהבת את ההרגשה הזאת... חוסר ודאות

בא לי ימים של חורף

A heart that's full up like a landfill
a job that slowly kills you
bruises that won't heal
You look so tired-unhappy
bring down the government
they don't, they don't speak for us
I'll take a quiet life
a handshake of carbon monoxide

with no alarms and no surprises
no alarms and no surprises
no alarms and no surprises
Silent silence
 

Oh, happy days!

חודשיים לא כתבתי כאן, למרות שנכנסתי לבלוג כל יום.. לא יודעת מה ציפיתי לראות

בפעם האחרונה כתבתי

"חח וואו בלוג, שנים ><

קיצר לא בא לי לחפור.

הכל פנאן, עוד שניה תיכון, ויהיה בסדר[:"

אזזזז..

עברה קצת יותר משניה מאז שהתחילה השנה החדשה,

וכמו שאמרתי שיהיה בסדר - הכל בסדר

פחדתי מהקטע של להכיר אנשים ושאני מגיעה לבד, אבל השתלבתי בלי בעיות

עם ההדרכה הכל הולך מצוין, וחוץ מזה אין משהו שמפריע לי כרגע. (:

חזרתי לכתוב כאן.

קולולולולולו