אני מרגישה כאילו אני תקועה באיזה תסריט של טלנובלה כושלת, בחיי. הכל כאן קורה כאילו בכוונה, אלוהים בא להתנקם בכולם וזה איכשהו קורה תמיד לידי.
אז הרגשתי היום קצת צורך לנסות ולהפריד, לכבות את האש בדרך בריאה ואז גם אני מקבלת נזיפות. זה לא נחמד, נו באמת. רציתי לעשות משהו טוב בסך הכל. זה לא שאני באה בכוונה להצית עוד אש ולהסתכל מהצד על המריבה עם פופקורן. אני יודעת שאני טיפשה, אבל לא עד כדי כך. סתם הקטע הזה עיצבן אותי וזה קצת עבר את הגבול. משני הצדדים.
בלי קשר לזה, אם אתה יודע שאני מדברת אליך רק שתדע שאני באמת רוצה שתהיה מאושר. ולא משנה באיזה דרך, אבל אני לא רוצה שזה יהיה מלוכלך. אני לא רוצה שתרגיש ש"מרמים" אותך, כי מגיע לך כל כך הרבה ואתה חשוב לי ואני אוהבת אותך ובאמת שאם יש לך חיוך על הפנים אז זה שווה את הכל.
אני מקווה ששום דבר לא יתפוצץ. מגיע לך הטוב ביותר.
אני לא יכולה שלא להרגיש קצת אשמה, למרות שכשאני חושבת על זה באמת אין לי סיבה...
נמ, סתם מחשבות.
לילה טוב.