מכירים את זה שבא לכם לצרוח, סתם ככה, בלי שום סיבה מיוחדת?
ואתם לא יודעים אם זה משמחה או מעצב או מכעס, אבל זה פשוט בא לכם כל כך טבעי...
נראה לי שאני על דרך טובה בחיים שלי, ויש מעידות כמובן אבל אני חושבת שלמדתי להתמודד איתן כמו שצריך. ואם לא, אז אני שואפת לשם.
למדתי להחזיק את הציפיות שלי חזק למטה כדי שלא יעופו למעלה, והרבה יותר טוב לי ככה. אני כן יודעת לקבל דברים בצורה נורמלית יותר בלי להגיב יותר מדי בחריפות.
אני יודעת מה טוב לי. זה בטוח.
עכשיו השאלה איך מגיעים לשם ומה צריך לעשות בדרך...
אני לא שואפת גבוה מדי, נכון?
מכירים את זה שבא לכם לצרוח,
סתם ככה?
סתם הרהרתי לעצמי... קורה לי הרבה לאחרונה.