בלילות של החודש האחרון אני הולכת למיטה ומתפללת לאלוהים שאני אצליח לעצום עיניים.
לפעמים אני מצליחה לעצום עיניים, אבל ככה זה נשאר. אני לגמרי בהכרה.
יש לילות שאני שוכבת על הגב, בוהה בתקרה שעות על גבי שעות ושום דבר לא קורה. שום דבר.
אז תגידו לי איך אני יכולה להיות שפויה כשאני מסתובבת עם כאב ראש של שעתיים שינה בלילה?
... צודקים, אני לא יכולה.
אז אני מתחרפנת.
וכשנדמה לי שיש לי עוד כמה סיבות להתלונן עליהן,
את באה ושופכת את האמת בקצת מילים
בלי מסכות ובלי איפורים
זו פשוט את
ואני לא יכולה שלא לקנא בך
רק כי את כל כך התגשמות האמת שאני רציתי להיות.