אני מניחה שאני לא אצליח להסביר את זה אף פעם. ואולי זה תמיד גם יישאר אצלי במוח, חקוק וחרוט בתור הטעות הכי גדולה שעשיתי בחיים שלי. וכל כך בא לי לצרוח כי בכיתי בכל דרך אפשרית וכבר אין לי לאן לברוח.
אני לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי, מה אני אמורה להגיד עכשיו..? כנראה שאני לעולם לא אדע. אולי לקחתי מעצמי את הצ'אנס להיות מאושרת אבל אולי זה בעצם מה שנכון... אני באמת כבר לא יודעת.
מה שכן אני יכולה להגיד, זה שבלבול כזה לא חוויתי אף פעם ולא בצורה כזאת, ועכשיו זה בא לי בבום ואני באמת לא יודעת איך להתמודד עם זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Starry