את,
את אוהבת
כשאני בוכה.
איך דמעותיי
שותקות.
את,
את מצליחה
להרוג אותי.
איזה מוות
שחור.
לחבל בכל
לב
שבא אלייך
והוא שבור
את יודעת.
ואת,
את הולכת
לאנשים יפים
והופכת אותם
למכוערים
בעינייך.
מה את
רוצה?
לפלג את
לבי
שכבר נוזל
מהמחט
שלך?
אל תוסיפי
עוד משקל
הדמעות שלי כבר
כבדות מספיק
הסדקים בלחיים
הדמעות שלי בטורקיז
כי האיפור
קליל
והדמעות קשות.
אין לך לב
הוא לא
שלם.
מורכב מטיפות
של נשמות בני אנוש
אחרים
שהם לא את.
איך זה
מרגיש?
להיות למעלה
אך הכי למטה
בפסגה של הלב
שלך,
אך בשפל
שלי?
מילותייך עפו
התנדפו
כלא היו מעולם.
איך זה
מרגיש
להיות
למטה?