נמאס לי כבר לשבת פה. זאת הסיגריה השלישית שלי בחצי שעה האחרונה. קשה לי לעמוד בלחץ ונמאס לי מהבית חולים הזה כבר. אני כל הזמן רואה אנשים חולים ועל כיסאות גלגלים ואני רוצה כבר לעוף הביתה ולהזדיין עם מי שתבוא. כבר יומיים בלי סקס, אני יכול להשתגע מזה.
ומולי עומדת אישה בהיריון. בא לי להכניס לה מכות. היא מעצבנת והיא כל הזמן מלטפת לעצמה את הבטן כאילו שלא קלטתי שיש לה שם איזה תינוקת קטנה ומכוערת. מעניין כמה פעמים היא ובעלה הזדיינו לפני שהם החליטו לתת חיים לאיזה יצור קטן ומסכן שקוראים לו תינוק.
התינוקת הזאת תהיה יפה. רואים לפי הפנים של אמא שלה. הייתי עושה לה טובה או שתיים וזה לא שחסר לי נשים. טוב, נחזור לתינוקת. היא תהיה יפהפייה וכל הבנות ירדפו אחריה וכל הבנים ירצו אותה אבל היא תהיה נורא לבד. תמיד רחוקה מהאחרים ואף אחד לא יבין למה הילדה הכי יפה יושבת לבד ואוכלת לבד ומסתובבת עם אזניות מודבקות לראש. זרקתי את הסיגריה. הילדה בבטן מעניינת אותי.
בכיתה ו' היא תתנשק בפעם הראשונה במשחק של אמת או חובה. היא תהיה כזאת מטומטמת אבל היא תהיה מלכת הכיתה אז היא חייבת לעשות הכל ראשונה. טוב אז זה לא שהיא חוותה אורגזמה או משהו, היא פשוט התנשקה ואז לילד הזה יהיו פריווילגיות כי הוא התנשק עם הילדה הכי יפה בכיתה. אבל היא תמשיך לשבת לבד ואמא שלה, המכוערת הזאת שעומדת מולי, תשלח אותה לטיפול פסיכיאטרי כי עמוק בתוך תוכה היא רוצה בת פופולארית שתהיה נורמלית כמו כולן.
בחטיבה היא תהיה אפילו יותר פופולארית. יהיה לה תמיד חבר והיא לא תימצא בלי אף אחד. היא תפסיק להתבודד כי אמא שלה תדחוף אותה לצאת למקומות, לא משנה איזה מקומות. אז היא גם תתחיל לעשן ולשתות ויהיה לה כיף וכל פעם שהיא תרצה לברוח היא תלך עם איזה תיכוניסט, הם יזדיינו וישתו ויהיה לה טוב עם האני העצמי שהיא כל כך שונאת. כמה אירוניה. היא תשנא את החברות שלה ותאהב רק דמויות ביזאריות יותר גדולות ממנה שיקנו לה אלכוהול. מכורה.
היא בקושי תסיים תיכון. שלוש שנים היא תחמם את הכיסא ותשתכר בלילות, חוזרת ומקיאה ואמא שלה אפילו לא שמה לב. מקיאה ומקיאה ומקיאה את כל הבפנים שהיא כל כך שונאת אבל זה לא עוזר. היא עדיין תשנא את עצמה, לפחות לתקופה ההיא. היא עשתה רישיון והיא נוסעת במהירויות מופרזות עם אנשים שמאיצים בה לשתות עוד ועוד ובכל זאת לנהוג. תהיה עבריינית ואף אחד לא יבין לאן נעלמה הילדה הכי יפה בכיתה שהתנשקה ראשונה והתחילה לעשן. וזיון? כל שני וחמישי. היא תהיה כל כך יפה, זאת לא תהיה בעיה. היא עברה לקאמל. פעם זה היה מלבורו. עלתה ליגה. אה, ומספיק לאימפריאל. מעכשיו רק אבסולוט. הילדה איכותית.
בצבא היא תהיה פקידה מטומטמת ששוכבת עם כל החיילים המתוסכלים שאין להם מה לעשות, וככה יעברו עליה שנתיים והיא בכלל לא תשים לב. היא כל היום תשב ותעשן עם "חברות" שלה ואלה יהיו החיים שלה. חיים יפים וורודים. היא מאוהבת עד הראש. בסיגריות. היא תכיר איזה מישהו שהיא כל כך תאהב אבל הוא רק ירצה זיונים. אז היא תיתן לו כי היא כל כך תאהב אותו, ומתישהו הוא יעזוב אותה אז היא תעמוד לילות שלמים מול המראה, עם עשן מולה, ותשנא את מה שהיא רואה אבל תפחד אפילו לקרב סכין לגוף הזה, המושלם שלה, זה שהיא כל כך שונאת אבל אוהבת במסתרי לבה.
ואז היא תחיה בתל אביב. לבד. למשך תקופה ארוכה.
בגיל שלושים, אחרי שהיא התייאשה מהחיים, היא תכיר מישהו והם יתחתנו. היחסים שלהם יהיו טובים, הרבה סקס. היא אוהבת את זה. הם גם ידברו לפעמים והוא יקנה הרבה וודקה כי הוא יהיה מכור אז בכלל יהיו להם חיים טובים. הם יחליטו ללדת ילדים כי הם רצו להיות משפחה טובה ואוהבת ולהראות לכולם שהנה, הם הצליחו. אז אחרי חודש של זיונים כל לילה היא תצליח להיכנס להיריון ואחרי תשעה חודשים ייוולד להם ילד ראשון. הם יטפלו בו טוב, הוא יעבוד והיא כל היום תהיה בבית, תשמור על הילד ותחמם אוכל מוכן. אמא למופת.
בגיל חמישים הילד כבר בן עשרים, הילד בצבא והיא שוב פעם לבד בבית. העבודה של בעלה גוססת אז היא מעשנת טיים. כל מה שזול העיקר להרעיל את עצמה עוד יותר. נמאס לה מוודקה אז היא לא שותה יותר. רק מעשנת ומעשנת ומעשנת. הורגת את עצמה לאט לאט וזה דווקא מרגיש לה נעים. היא ובעלה מזדיינים פעם בשבוע כדי להזכיר לעצמם למה הם עדיין ביחד, ועם השנים היא הולכת ומתקמטת וכל זכר מהיופי שלה הולך ונעלם. נו טוב, אף אחד לא נשאר יפה לנצח. גם לא היא.
בגיל שישים וחמש מגלים אצלה סרטן ובגיל שבעים אחרי מלחמה הוגנת איתו היא מתה. אף אחד לא בוכה. הבן שלה יודע מזה רק אחרי שלושה חודשים כשהוא משתחרר, ובעלה דואג לה לחלקת קבר יפה דווקא אז היא שוכבת בקבר לבן ויש עליו זרים עם פרחים כחולים ואדומים, כמו הקופסה של טיים. בדלי סיגריות בתפזורת מסביב לקבר, ופעם בשנה בא מישהו שקורא לעצמו בעלה כדי "לבכות" על כמה שהיא חסרה. היו לה חיים טובים.
התינוקת המכוערת הזאת תהיה מטומטמת.
טוב, אמא שלה בדיוק נכנסה לאחד החדרים כאן ואני עדיין מחכה.
אני חושב שאני אדליק עוד סיגריה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Starry