כאילו לא די בכך שאני שקועה בעולם ההזוי של האמנות עד גבותיי, קמתי ולקחתי לי קורס נוסף לאיור בתל אביב, מעוז הפלצנות הלאומי, אם לא הבינלאומי. הכיתה שכנה בתוך מקלט טחוב ואקזוטי ומאווררים מלפני קום המדינה בידרו את הראסטות שלנו ברוח. היינו כחמישה עשר תלמידים: שלושה עשר אמנים, אני וסלבריטאית אחת, שאת שמה לא אציין.

פנימה הפליג לו על כנפי השכינה המורה שלנו ח', פארודיה מהלכת על האמן הרוחני, הרגיש וההומו, עם הבגדים המוזרים שמישהו קנה לו בהודו פינת פלורנטין. "הבה נתחיל", זימרר בקול רך ונשי, מבלי לומר אפילו שלום-מי-אתם-האם-הגעתם-לכיתה-הנכונה-בכלל.

כולנו מציירים במרץ. ח' יושב מולנו ומעריץ את עצמו. "אני חושב שכדאי לצייר ככה את הדמויות, כי הן בעצם יישות אחת," מסביר אחד התלמידים את הציור שלו. " "לא, אני חושב שהן לא יישות אחת," אומר ח' בפלורליסטיות, "תמחק מיד!"

האיש המוזר מטיל את חיתתו על כל מי שאי פעם חשב שהוא יודע לצייר. "זה יפה מדי!" הוא מרעים בקול הנמלה שלו בזמן ביקורת העבודות, מתייחס לציור של אחד התלמידים, "ציירו יותר מהבטן, מהרגש, גררררר!". את הגרררר מלוות תנועות והבעות פנים שאמורות להסביר לנו מה זה "מהרגש": פרצוף עצוב, פרצוף שמח, פרצוף של "דודה ברכה מה לעזאזל את עושה כאן כמה שאני מופתע אך מצד שני מאוכזב ומתרגש אני כה עמוק". כולם נורא עמוקים כאן, במקלט העמוק הזה, והקול המשונה של ח' מרדים אותי. ואולי זה הגזים במקלט.

"לא הבנתי," אומר אחד התלמידים לאחר נאום עמוק של ח'. ח' מתכווץ בתנועה תיאטרלית ומאהיל את עיני בכף ידו. "ערפל! ערפל!" הוא קורא ומתכרבל לתנוחת עובר. בעברית הכוונה ל "לא הבנת? מיד אני אסביר לך." בעולם המקביל של ח' זו מחווה מקובלת.

יש לח' קשר חם עם הסלבריטאית. הוא קוטל אותה הכי בעדינות בחוסר צדק משווע. "איזו מקסימה הפרימיטיביסטיות הזאת!" קורא  באושר ומצביע על הציור שלה. אם מישהו שאתה לא סובל מצייר משהו מכוער, זה פרימיטיבי. אם מישהו שאתה אוהב מצייר משהו מכוער זה "סגנון פרימיטיביסטי".  שננו זאת, ילדים, התחילו ללכת בסנדלים ופונצ'ו מהודו ותהיו מורים לאמנות.

"תזרמו עם עצמכם, תזרמו עם הרגש!" קורא ח' ורוקד באלט מאולתר עם המרפקים שלו. אימה נוראית יורדת אליי. אני מכירה את הטיפוסים הללו. מיד הוא יטפס על השולחן, יישא זרועותיו למרום ויקרא "אני פרפר! אני פרפר! החיים זולגים עליי כטיפות ברחם!", ואחר כך נתפשט כולנו ונשתה תה ירוק עם שלושים כדורי שינה.

למזלם של כולנו ח' לא מספיק להגיע לקטע של הפרפר, אבל אני מזהה פוטנציאל מסוכן לפעם הבאה. השיעור מסתיים וח', בחיקוי של גמל שלמה, מפזז החוצה לעשות יוגה. כולנו פלוס הסלבריטאית נדחקים החוצה, המומים. ההיה יצור זה או שחלמנו חלום? לא ברור לי הדבר הזה. ערפל, ערפל!