קורותיו של ליטאי

(פעם הבטחתי לעצמי לא לכתוב על נושאים שקשורים לפוליטיקה בבלוג. אני מפר את ההבטחה הזו פעם אחר פעם, לצערי, בגלל שיש דברים כה עגומים במדינה הזו שאני לא יכול להמנע מכך.)

אני קורא לכולכם להגיע למצעד הגאווה ביום חמישי בירושלים. ראשית, כל מי שאכפת לו מזכויות של להט"ב (לסביות, הומואים, טרנס ובי) בישראל צריך לבוא, מטבע הדברים. ושוגה כמובן מי שחושב שזכויותיהם מובטחות; יש עוד הרבה לאן לחתור, ובראש ובראשונה לדעתי זכויות להקמת משפחה כדת וכדין והסדרה מלאה בחוק של זכויות אימוץ (במקום התקדימים הספורים שיש היום).
אבל יתרה מכך, גם מי שלא מעניינות אותו בכלל הזכויות האלו*, אלא סתם אנשים שרוצים לחיות במדינה דמוקרטית, חייבים לבוא, לדעתי. אישית אני חייב להודות שתמריץ הרבה יותר גדול בשבילי הן ההתפרעויות האלימות של הקבוצות החרדיות השונות כנגד המצעד**. אם ייכשל המצעד (ייכשל > מיעוט משתתפים / ביטולו ע"י השלטונות / מניעה אלימה) יהיה זה סימן, לא מפתיע במיוחד למצער, שהחלטות מסודרות במדינה שלנו אין להן משקל, ואילו לחץ אלים שריפת פחים, חסימת רחובות, קללות ואיומים לשלומם הפיזי של המשתתפים ושל השוטרים המאבטחים הוא זה שידו על העליונה. זה רעיון מחריד עבור מדינה דמוקרטית מתפקדת.

מה שעוד יותר מפחיד, הוא נסיונם של אלה האמונים על תפקוד המנגנון הדמוקרטי בית הנבחרים למנוע את קיומו של המצעד הלגיטימי והלא-מזיק, על ידי שתי הצעות חוק מזעזעות (ואינני משתמש במילה הזו בקלות-ראש): הראשונה, המאפשרת לעיריית י-ם למנוע מצעדים "מטעמים של פגיעה בסדר הציבורי ברגשות הציבור או מטעמי דת"***, ואילו השניה מאפשרת זאת בכל הארץ (!) (ובקריאה טרומית תמכו בה לא פחות מ-41  ח"כים!). זאת פגיעה אנושה בחופש ההתארגנות, ההתכנסות והבעת הדיעה בארץ הזו, וחייבים להלחם בה. השיטה הכי פשוטה להלחם בה היא פשוט לנצל את הזכות הזו כל עוד היא קיימת.

אגב, אם למישהו יתחשק להתווכח על הלגיטימיות של קיום המצעד בי-ם: סלחו לי, זה בולשיט. לא ברור במה ובמי זה פוגע. חצי-הק"מ המסכן שלאורכו עובר המצעד לא עובר בכלל בשכונות חרדיות/דתיות, אלא בחלקים מרכזיים של העיר שהגיוני לקיים בהן הפגנות/מצעדים. החלקים האלו של העיר בטח שלא "שייכים" לאף דת, אינם קדושים בשום צורה, לא יותר מכיכר רבין בת"א. עיר בירה של עם זה המקום הנדרש לקיים בו מצעדים לשוויון זכויות. יותר מזה, איזו מין מדינת-קנטונים היא זו שבה כל קבוצה יכולה להפגין נוכחות רק באזור שלה של המדינה? למה בתל אביב זה בסדר ובי-ם לא? האם זה מה שיתרום ללכידות בעם המשוסע הזה?

אה, ועוד משהו שחשבתי עליו - ההתנגדות האלימה למצעד מנוגדת כנראה באופן קיצוני לערכי היהדות, ולו רק בשל הציווי "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים" (רבי שמעון בר יוחאי).

* - וזה לגיטימי, כמובן, שזכויות להט"ב לא יעניינו אתכם. גדול ורחב הוא העולם, ומאבקים בו יש הרבה.
** - אגב, נמאס לי הלוקש הזה של המנהיגים החרדים השונים בתקשורת של "אלו קבוצות שוליים שלא מייצגות את הציבור שלנו, שמבעירות פחים וזורקות אבנים על שוטרים". בולשיט, שוב. את ההתפרעות האחרונה ארגן וניהל באופן גלוי ראש הבד"צ של העדה החרדית, Hardly דמות שולית בהיררכיה המכוערת של החברה החרדית המסכנה.
*** - אגב, זו הצעה לתיקון חוק יסוד: ירושלים, מה שמזכיר שוב את חוסר ההבנה וההערכה הכאוב של נבחרינו בנוגע למעמד העליון של חוקי היסוד ובנוגע לכך שאין לשנות אותם כל שני וחמישי. דוגמה יותר עגומה אפשר לקרוא בבלוג המצוין, "משמר הכנסת".