חג היום, ואביב לא כאן.

זה אומר שאני צריכה להתמודד עם הדברים בעצמי, קשה לי.

בכל פעם לעצור ולבחור האם להתעצבן או לא, לבכות או לחייך.

יש מועקה כזו בחלל החזה, שאני חייבת להשתחרר ממנה, אבל לא בדרך שממנה הייתי משתחררת תמיד.

הבטחתי לו, לאביב שאני אפסיק לעשות את זה.

אני צריכה להתמודד עם הבעיות האלה, מצבי הרוח, והעצבים בצורה בוגרת.

אני צריכה לזכור שאושר הוא בחירה, ומצב רוח ניתן לשנות בשניות, הכל בראש.

אז אני רק צריכה לבחור להתחיל להיות מאושרת.

**לפחות אני מכירה בבעיה, כבר 50% מהפתרון.