סמינר, שבוע של שכרון חושים מטורף, של יציאה מהבועות שלי ובעיקר פיצוץ של כמה מהן.

אני מאושרת כלכך..

יום האהבה היום, שאותו אני חוגגת עם בן אדם מיוחד מאוד - עם עצמי.

אני אוהבת את העיניים שלי ואת זה שאנשים אוהבים אותן, למרות שהן סתם חומות.

אני אוהבת את זה שאני ישנה בצורות לא מביכות 

אני אוהבת שיש לי 4 נקודות חן ליד השפה שיוצרות 4 כמו בקוביות משחק

אני אוהבת את זה שיש רגליים קצרות.

אני אוהבת את השרשרת שיש לי מכיתה ז', שרק השנה הורדתי אותה.

אני אוהבת שהארון שלי תמיד מבולגן.

אני אוהבת שהמיטה והשולחן כתיבה תמיד מסודרים.

אני אוהבת ללכת בקיץ אל תוך השדה ולשכב סתם ככה על ערימות חציר.

אני אוהבת ללבוש שמלה יפה ולטייל ברחבי המושב.

אני אוהבת לנסוע איתו בטרקטורון שהדבר היחידי שיש לי זה את האדמה והשמים שפשוט לא נגמרים.

אני אוהבת את שעות אחר הצהריים

אני אוהבת לגמור ספר טוב ולחשוב עליו קצת.

אני אוהבת את התנועה. - ואת כמות המקומות והאנשים שלעולם לא הייתי פוגשת.

אני אוהבת את זה שיש לי מוח קרימנלי בעקבות צפית יתר בסרטים.
אני אוהבת שאנשים מעריכים את הכתיבה שלי.

אני אוהבת להגיד דברים שאנשים שונים מבינים בצורה שונה.

אני אוהבת להגיד דברים שמצחיקים אותי, גם אם הם לא מצחיקים אף אחד אחר.

אני אוהבת לעשות דברים שחשבתי שאני לא מסוגלת לעשות.

אני אוהבת את זה שאין סוג מוזיקה שאני ממש אוהבת.

אני אוהבת אתהמשפחה שלי כמה שהיא הכי יחודיית בעולם.

אני אוהבת את זה שיש לי קשר ממש טוב עם עמרי.

אני אוהבת את זה שאני אוהבת להרגיש יפה.

אני אוהבת את זה שאני לפעמים אומר את מה שאני חושבת בלי לחשוב.

אני אוהבת שאני נשארת בקשר אם חברים שלא חשבתי שאשאר.

אני אוהבת לטייל.

אני אוהבת את זה שבזמן האחרון אני כבר בוכה משטויות.

אני אוהבת את זה שאני לא מבקשת עזרה.

אני אוהבת את זה שהיכולות ניווט שלי ממש טובות (אמ יוסי יפה אמ).

אני אוהבת את החלומות שלי.

אני אוהבת את זה שאני כבר לא שונאת את עצמי.   יום האהבה שמח.