11/2008
 עקעק זנבתן
לפני כמה ימים שמתי לב שאיבדתי את תעודת הזהות שלי, חיפשתי אותה בכל מקום שהיא היתה עלולה להיות ולא מצאתי. "לא נורא" אמרתי לעצמי "אני אסע לישיבה ואהיה שם סופסוף במשך כמה ימים רצוף, כשאחזור אנסה למצוא את הת"ז, בשביל מה אני צריך אותה עכשיו?".
הגעתי לישיבה ואז אריאל אמר לי שהביאו לכל תלמידי שיעור א' טפסי דחיית גיוס שיש להציג בהקדם האפשרי בלשכת הגיוס (כמובן עם תעודת זהות), אחרי שחתם על זה ראש הישיבה ועורך דין (שגם צריך להציג בפניו ת"ז). את הטפסים קיבלתי בערך ב-10 בבוקר כשידעתי שמשרד הפנים בתל אביב נסגר ב-12, אז לקחתי את האוטובוס הראשון ועם כל הדלקת בקרום העקב שלי צלעתי בריצה לשם ועשיתי את תעודת הזהות החדשה שלי. לאחר מכן צלעתי לרמת גן כדי להחתים עורך דין על הטופס המבוקש.
למחרת נסעתי ללשכת הגיוס בתל השומר למסור את הטפסים ובכך סגרתי את העניין. חוץ מזה אני צריך גם ללכת לבנק כדי להפוך את החשבון שלי לחשבון בוגר... אני אומר לכם, עם כל הסידורים החשובים האלה הייתי עוד עלול להרגיש בוגר, אבל אני עדיין עושה קקי בישיבת צפרדע כך ש...
_________________________________________________________________________
הרשתי ליוסי להשתמש במייל שלי כדי לשלוח לאיזה צפר תמונה של ציפור לא מזוהה מפולין וסבלתי את זה שהצפר ענה לו שלציפור קוראים "עקעק זנבתן".... אבל זה שעכשיו הצפר הזה שולח לי הזמנות למחנאות צפרים בבית שאן ועמק החולה, זה כבר עובר כל גבול!
_________________________________________________________________________
הייתי השבוע עם נריה בהרצוג כדי להירשם למועדי חורף (אני משפר את 004), עברנו גם במכולת של ראובן, שם היינו מבלים את רוב שעות היום במקום ללמוד. בחורף ראובן היה קורא לי "מיסטר קרמבו" כי הייתי קונה אצלו קרמבו מדי יום, הוא היה הספק הפרטי שלי. אבל כשבאנו השבוע לא היו לו בכלל קרמבואים! מאז שעזבתי כנראה שהביקוש ירד.
חוץ מזה אמא קנתה הביתה קרמבואים ובקרמבו שלי היו נמלים!
בקיצור, כבר התחילו להגיד "ותן טל ומטר לברכה" ואני עדיין לא זכיתי לאכול את הקרמבו הראשון של חורף התשס"ט וזה ממש לא בסדר.
_________________________________________________________________________
"מה אם התינוק יהיה רעב? מה אפשר לתת לו לאכול? אין לו שיניים!"
"אפשר לתת לו לשתות משהו מזין ובריא.. כמו חלב למשל"
"רעיון מעולה! ומה אם הוא יצטרך קקי? הוא אפילו לא יכול להגיד לנו"
"נשים לו איזה בד שיכסה לו את הישבן ולשם הוא יעשה את הצרכים שלו, נוכל להחליף את הבד כל פעם"
"רעיון מעולה! ומה אם הוא יתחיל פתאום לבכות?"
"אז שימצוץ!!"
"ממ... רעיון לא רע בכלל..."
_________________________________________________________________________
עוד אנשים שצריך להשתין עליהם:
-מי שהמציא את הבמבה האדומה- לא יודע אם שמת לב, אבל כל קשר בין הדבר הזה לבין במבה הוא מקרי בהחלט- לא בצורה, לא בצבע ולא בטעם! זה כמו לקחת כדור טניס ולקרוא לו "אקסטרה במבה ירוקה".
-אלה שיש להם גם במבה וגם ביסלי והם מחברים אותם ליצירת חטיף על.
-אלה שאוכלים חטיף כלשהו ואז יוצא להם חתיכה אחת ארוכה במיוחד והם מתלהבים ומראים את זה לכל הסובבים "יו תראה איזה ענק יצא לי!".
-מי שקבע בחטיפים מסוימים את ה"פתח כאן"- אחי, מדובר בחטיף ולא בשוקו, אז למה ה"פתח כאן" תקוע בדיוק בקצה השקית מלמעלה? תמיד כשפותחים משם אז השקית נקרעת לאורכה ואז נופלים מלא חטיפים מה'פירצות' בצדדים.
-התמונות של המאכל על גבי האריזות- בחטיפים, העוגות והתבשילים המוכנים תמיד יש תמונה של המאכל, שנראה כל כך טעים ומושלם, מונח על זרי דפנה. אבל תמיד כשפותחים את האריזה זה נראה מצ'וקמק ולא טעים. איך הם מחפים על זה? הם כותבים ליד התמונה "הצעת הגשה"... יופי, 'יש לנו הצעת הגשה בשבילכם- תיקנו את המאכל הזה רק טעים, יפה ומגרה ותגישו!', תודה באמת.
________________________________________________________________________
~אמא ואני הולכים ברחוב וחולפים ליד איש שחילק עלונים, באתי לקחת ממנו עלון, הוא הושיט אליי עלון ואז התחרט~
אני: "מה זה היה?"
אמא: "זה עלון של 'יהודים למען ישו'.. הוא כנראה ראה שאתה דתי והחליט שזה לא מתאים"
אני: "חצוף! מה זה הדעות הקדומות האלה על היהודים הדתיים? אם הוא יעשה לי את זה שוב אני אקח את הדם שלו ואעשה ממנו מצות!"
רות: "זה מבזבז מים וחשמל עשוי ממים!"
~תמיד כשאני מגלה על מישהו שהוא דובר איזו שפה, אני שואל אותו איך אומרים "קקי עם בצל" בשפה הזאת~
אני: "ואת דוברת צרפתית?"
מלאני: "כן, כל החיים שלי דיברתי"
אני: "אז איך אומרים 'קקי עם בצל' בצרפתית?.. 'קינוח' אולי?"
תולי: "אתה בא לראות פעם בחיים?"
אני: "לא"
תולי: "אבל זה רק פעם בחיים!"
ויקי: "מקיין או אובאמה?"
אני: "בטח שאובאמה.. שיהיה קצת שחור בבית הלבן"
~עוברים ליד בניין ידיעות אחרונות ורואים שם איש רוקד~
נריה: "הוא ממש הומו"
אני: "הכי הומו בידיעות אחרונות!"
נריה: "גם אני עבדתי בידיעות אחרונות בשבוע הספר"
אני: "אז אתה הכי הומו בידיעות אחרונות"
שירה: "למה יש לך שיער עד הריצפה?"
אני: "זה לא עד הרצפה"
שירה: "אז עד הכתפיים נו, אצלך הכתפיים והרצפה זה לא כזה רחוק"
******
עדכנתי חלק מהרשימות בצד והוספתי שלל פוסטים מהארכיון של הבלוג, אז תהנו.
סופשבוע רגוע ושבת שלום! 
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
