"יוסי, אתה בא להצביע?"-"מה? מי מועמד?" -"לא יודע בדיוק, בוא נלך".
אז הלכתי עם יוסי ונריה להצביע ולהשפיע, חזרתי במיוחד מהישיבה בגלל שהחזון איש אמר פעם שעדיף שהאדם ימכור את התפילין שלו כדי שיהיה לו כסף להצביע (פעם רק מי ששילם מיסים היה יכול להצביע).
הגענו אל הקלפי, שם ישבו שתי בחורות שעשו רשימות
אחת הבחורות: "פעם ראשונה שאתם מצביעים? איזה חמודים"
יוסי: "כן, תמיד חלמתי להצביע לראש העיר"
אני: "אני מתרגש... אני מקווה שאני לא אחטיא את המעטפה".
סיימנו להצביע ומאחר וההצבעות הן חשאיות מיד הרכבנו את משקפי השמש שלנו, לבשנו את המעילים ונטמענו בהמון.
אני לא אגלה לכם מה בחרתי, אבל בואו נגיד שמצא חן בעיני העניין הזה שמותר לכתוב את דעתי על הפתק הלבן.
כמה נקודות בנוגע לבחירות:
-איזה מנוולים כל אלה שעובדים בבחירות, יושבים על התחת כל היום, צועקים למי שמגיע לקלפי "תצביע מה שמו!" ומקבלים מליון שקל לשעה.
-המונח 'קלפי' הגיע מההגרלה שערך הכהן הגדול בבית המקדש בין שני כבשים, מי מהם ילך לה' ומי מהם ילך לעזאזל. אולי בעניין הבחירות לרשויות המקומיות זה לא תקף, אבל בבחירות שיהיו בפברואר כל האפשרויות יהיו מי יוליך אותנו לעזאזל.
-אם היו עושים את ההצבעות ב-SMSים אז זה היה משהו כזה: "רון חולדאייי השולטטטטתתתת!" ו" שס, כי זה שוס!"
-אחרי שמצביעים פתאום זה נראה כל כך יעיל! אני הולך ברחוב וכל דבר אומר לי "טוב שהצבעת והשפעת".
~עוברים את הכביש בדרך הביתה מהקלפי~
"מה זה הכביש המסוכן הזה? אני מקווה שראש העיר ישים פה רמזור".
~אני דורך על קקי~
"כשאני אהיה ראש עיר אני אהרוג את כל הכלבים!"
__________________________________________________________________________
החברותא שלי (זה שאני לומד איתו גמרא ביחד) זרק אותי בהודעת SMS: "חזקוש, במעט שלמדנו ראיתי שאני לא מתאים, אז חיפשתי ומצאתי לי חברותא אחר".
הרגשתי כמו ילד שהחברה הראשונה שלו זרקה אותו, איפה הרגישות? הוא היה יכול לנסח את זה בצורה הרבה יותר יפה וראויה לבן ישיבה, משהו כזה:
"חזקוש, כבר כמה זמן שיש לי ספיקא גדולה לגבי הקשר שלנו, אני מרגיש שאני לא החברותא המיועדת- קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. אנחנו אמנם מתקדמים בדפים, אבל אני מרגיש כמו אדם שלומד את כל התורה על רגל אחת... ועוד רגל עם דלקת בקרום העקב. כאילו נעלם כבר הקסם שבלימוד ואתה נשאר איתי רק בשביל להבין עוד איזה רש"י ועוד איזה תוספות, אבל עד מתי? תבין, זה לא אתה זה אני... וכבר מצאתי לי מישהו אחר, אומרים שהוא עילוי, אני מקווה שאיתו ילך לי יותר ואני מקווה שתוכל להישאר ידידותא שלי, בהצלחה!"
לא נורא, איך אומרים אצלנו במרכז הרב? לא בוכים על חברותא שנשפך.
_________________________________________________________________________
עוד משהו שאני צריך לעשות מתישהו:
לכתוב שיר עם המילים: פינגווין, בריסטול, מאייד, בלוט וברק אובאמה.
אין אף שיר עם המילים האלה ואני חושב שזו בושה וחרפה שיש לעשות לה סוף! עוד יכתב שיר במדינת ישראל עם המילים הנ"ל!
ואם לא אני אז לפחות לבקש משלמה ארצי, כי לו יש שירים עם כל שאר המילים בעולם, כולן! הגענו למסקנה שהשירים של שלמה ארצי נכתבים בזמן שהוא יושב עם סינגולדה וכל שאר החבר'ה ומשחקים "טלפון מתוקן", זוכרים את המשחק הזה? כל אחד מעביר לשני מילה עד שנוצר משפט מסורבל ולא תחבירי בעליל כמו: "ארץ זבת חלב יוטבתה ושוקו בטעם חרובים גדולים מאוד" (תמיד המילה האחרונה זה "מאוד" או "ביותר"), או סתם משפט לא הגיוני כמו: "ארקדי גאידמק הוא ראש העיר הבא של ירושלים".
_________________________________________________________________________
ראש מכינת עצמונה: "ונלמד לעשות אחד ועוד אחד ועוד אחד וגם זה לימוד גדול!"
נריה בפרץ של נחמדות: "הוא מהאנשים האלה שמחייכים אליך ואתה כולך בבאסה"
דניאל: "אני צריכה ללמוד למבחן באישות, אני חייבת להיות אישה ואמא טובה!"
אני: "כן, כי אם תכשלי במבחן הזה אז תבוא עובדת סוציאלית ותיקח לך את הילדים"
אני: "אני לא אצביע בירושלים, אני ממש לא מבין בפוליטיקות שם ואני לא רוצה לסבך"
דניאל: "אפשר לחשוב שאם תעשה בחירה שגויה אתה תמצא את עצמך בשלולית של דם"
אני: "תראי, אני לומד במרכז הרב.. היו דברים מעולם"
אלירן: "אתם באים לרוץ?"
משה: "לא, אנחנו רצים ביום שלישי"
אני: "אבל ביום שלישי לא נמצאים פה, זה יום הבחירות... לאן תרוצו? לראשות העיר?"
*********
טוב, זה היה עדכון קצרצר רק כדי שלא תבכו שאני נוטש אתכם, אז רק כמה עובדות אחרונות לפני שאני חוזר לישיבה עד סוף השבוע הבא:
-הורידו לי את התחבושת האלסטית מהרגל ואני צריך לשים בנעל מדרס סיליקון שיאפשר לי הליכה נוחה יותר ויעביר לי מהר את הדלקת בקרום העקב.
-בקורס חובשים קיבלו את דחיית הגיוס שלי והם אמרו שהם יודיעו לי לפני תחילת כל קורס בכדי לדעת אם אני רוצה להמשיך ללמוד בישיבה או להתגייס.
-הפכתי את חשבון הבנק שלי לחשבון בוגר.
-אתם הולכים לעשות עכשיו מנוי לבלוג!
היו שלום! 