לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום

שבוע טוב!

אפתח ב-2 עניינים אקטואליים שלמדנו בפרשת השבוע:

1.     אברהם קנה את חברון ב"כסף מלא".

2.     כתוב: "לא תיקח אישה לבני"- ואיזו אישה בשם לבני אתם מכירים? יופי, אז אל תקחו אותה. ובהמשך כתוב "...לזרעך אתן את הארץ הזאת... ולקחת אישה לבני", כדי להרגיע אותנו ולהגיד שגם אם בכל זאת המצב יורה לבחור את לבני, ארץ ישראל נשארת של העם היהודי.

שכוייח!

ועכשיו לעניינים הקצת פחות חשובים (בשביל שעמית לא יצלוב אותי)- לפני שעה קלה חגגנו וורט לשמוליק ולדנה בבית שלנו.

קודם כל, למי שלא יודע, שמוליק זה אחי הגדול בן ה-20 שלומד איתי בישיבת מרכז הרב וחברתו (או שמא יש לומר: וורטתו) דנה, בת 18, היא חברה טובה משכבר הימים שהמלצתי לה בעקבות אהבתה לשירה ללכת ל"צוות הווי" של בני עקיבא, שם היא הכירה את שמוליק והיתה אהבה ממבט ראשון. בקיצור, אני השדכן והכסף מגיע לי!

וורט זה מנהג כזה שכשאשר שני הצדדים מגיעים להסכמה על אירוסין, מתכנסים בבית החתן, מרימים כוסית ואז מתקשרים לאנשים להגיד "היה וורט" ואז הם באים להגיד מזל טוב.

ממש לא ציפינו אבל היה פה מטורף, כמות אנשים בלתי מוגבלת, אנשים עמדו במסדרון ובמטבח ואפילו בחדר המדרגות כי כבר לא היה מקום לעמוד או לשבת בחדרים או בסלון.

הזוג המאושר.

תמונת אחים- יוסי, שלומי, תולי ובילוש הבלונדינים, שמוליק, דנה ואלון (אח שלה) ואני.

הזוג עם ההורים של דנה.

סבתא, אמא ואבא וכל אלה שהיו גם בתמונת האחים.

תולי ולאון (אבא של דנה) חוגגים.

קרני מרים כוסית.

הקטנטנים- בילוש, איצוש ולילך.

החגיגות ממשיכות- בסלון...

במסדרון....

והשחורים שראו שהכל מעורב ברחו למטבח P:

ולסיום, איך אפשר בלי תמונת קוף?

האירוסין בעז"ה בחנוכה- מזל טוב!

דרך אגב, אם עוד בנאדם אחד יגיד לי "בקרוב אצלך"- אני משתין עליו!

_________________________________________________________________________ 

אנשים טוענים שאני לא מספר מספיק על מה שקורה ב"מרכז הרב", אז הנה התחדשות: הפכתי להיות "זמר המקלחות של ישיבת מרכז הרב".

מדי פעם באים אליי בחורים כדי לשאול אותי באיזה שעה אני מתקלח ומזמינים שירים שאני אשיר עם הסבון והברווזון.

בחור: "למה לא שרת היום?"

אני: "אני שומר על הקול שלי, יש לי בקרוב הופעה במקלחת גדולה בקיסרייה"

בחור: "וואללה? יש שם מקלחת?"

אני: "בטח, אתה לא רואה ששלמה ארצי תמיד מגיע לשם עם מגבת?"

מה חוץ מזה? רונן, השומר שלנו ששבר את הרגל בהקפות שניות, חזר לישיבה, הוא ישן איתי בחדר וממש שמחתי לראות שהוא חזר.

הוא הביא איתו את הקביים שלו ואני מוכרח לציין שממש התגעגעתי לקביים, מאז כיתה ז' כשהייתי עם רגל שבורה בבר מצווה שלי, זה ממש כיף. אני לא רוצה חס וחלילה לשבור את הרגל, אבל הייתי רוצה שיהיו לי קביים, שאני אוכל לשחק איתם מדי פעם, אני ממש נהנה מזה.

_________________________________________________________________________ 

זוכרים את הצפר ההוא שהתלוננתי כאן שהוא כל הזמן שולח לי למייל עדכונים על סיורי הצפרות שלו?

אז שימו לב למייל האחרון שהוא שלח לי:

מה "חברים יקרים"? מי חבר שלך בכלל? מי אתה בכלל? ומי רוצה לחפש אותך?

אני חושב שהכי טוב לכולם שתשאר בדרום בארץ, בלי המחשב ובלי הנייד, תבנה לך שם איזה קן ותחייה את שארית חייך עם להקה של אלבטרוסים!

_________________________________________________________________________ 

גיליתי מה הפך את חנן גולדבלט להיות סוטה שמטריד מינית בחורות צעירות:

תראו את הזוועה הזאת, תראו את זה... הכריחו אותו לשיר את השיר הזה ואתם עוד טוענים שהוא החיה? נראה אתכם שרים את השיר הזה רק פעם אחת ולא מאבדים צלם אנוש.

_________________________________________________________________________ 

טובי: "לפעמים החייאה יכולה להמשך דקה"

נדב: "למה נראה לך? מה זה משמר המפרץ?"

אני: "אני שונא לצייר על קירות, זה עושה לי צמרמורת"

אייל: "מתי בכלל יצא לך לצייר על קירות?"

אני: "בבני עקיבא... ובבית.."

יוסי: "למה אחרי 12.5 שנות נישואין אין חתונת ארד?"

~אבא מסיים לדבר בטלפון עם המחנך של שלומי~

שלומי: "נו מה הוא אמר עליי?"

אבא: "הוא אמר שאתה מדבר בשיעור, לא מקשיב, לא עושה שיעורים ומתחצף... אבל שחוץ מזה אתה ילד טוב"

תולי: "פעם כל התלמידים פחדו מהמורים והיום כל התלמידים מתחצפים אל המורים, אז מה יהיה בעתיד?"

אבא: "בעתיד המורים יתחצפו אל הילדים... היום הם עוד פוחדים מהם"

אבא: "אנחנו ארץ המוגבלויות הבלתי אפשריות"

שבוע ארגון מוצלח ונעים לכולם!