אז מה... פורים,לא?
לפני פורים, אני חייב לשתף אתכם בתיאוריה של יוסי, שאני מאוד גאה בה:
יש את המושג "בכי תמרורים", שזה מושג די מוזר, כי אף אחד לא יודע מה קשור ה'תמרורים' פה בעצם.
יוסי הגיע למסקנה שמדובר פה בסלנג ישן מאוד. כמו שהיום מישהו עייף אומר לחברו "בואנה אחי, אני עייף טילים", אז פעם היו אומרים "בואנה אחי, אני עייף תמרורים."
"היא עצובה משהו תמרורים... איזה בכי תמרורים!"
אבא שלי טען שבכי תמרורים זה בכי של מישהו שנכשל במבחן תיאוריה של נהיגה.
__________________________________________________________________________
אז..פורים, אה?
פורים השנה היה שמח כפליים, כי חגגתי אותו פעמיים-בתל אביב ובירושלים.
את קריאת המגילה שמעתי בבית הכנסת בשכונה, ואנטיוכוס לא עקץ אותי בכלל על זה ששמתי קשת בשיער. לאחר הקריאה הלכתי עם המשפחה לראות את ההכתרה של יוסי, שיוסי לקח בה חלק פעיל עם השתתפות בריקוד, חיקוי של רב וקטע משאלי רחוב מטורף, סטייל דודו מהטלוויזיה (וכמובן כתיבת קטעים, שחלקם היו קטעים שאני יזמתי שנה שעברה אבל לא היה לנו זמן ליישם אותם).
בהכתרה היו המון בעיות טכניות, אבל בכללי זו היתה הכתרה מצחיקה ומושקעת.
למחרת מגילה ומשלוחי מנות. מאוחר יותר נסענו לסבתא לחגוג את סעודת הפורים המסורתית עם הדודים החסידי בעלזא שלנו. למרות שחסידי בעלזא הם שתיינים מדופלמים, החלטתי שאת מצוות השתייה אקיים בירושלים, ושאתייעץ עם שמואל (ראש משפחת החסידים) לגבי מינון וסוג השתייה שאני צריך. מאוחר יותר הסתבר לי שלא כדאי לקבל עצות שתייה מבנאדם שבאותו הרגע שיכור.
מאוחר בערב נסעתי לירושלים והגעתי בהכנות לקראת מסיבת הפורים בישיבת מרכז הרב. שמעתי קריאת מגילה מאוחרת ואחריה כבר הכל התחיל- בר המשקאות נפתח, הלהקה התחילה את ההרקדה ועמדת התצפית של הבנות נפתחה (תהרגו אותי אם אני מבין למה הן מגיעות להסתכל. "אוי תראי איזה חמוד ההוא שמקיא שם!").
לקחתי את ההצעה של שמואל והתחלתי לשתות יין לבן יבש-היה מגעיל. עברתי ליין אדום- מגעיל. הבנתי שכדי להשתכר אני לא יכול לשתות יין, כי צריך לשתות הרבה, וזה לא טעים. החלטתי ללכת על השיטה הישנה והטובה של וודקה ומיץ ענבים.
בין סיבוב לסיבוב נכנסתי לרקוד ואפילו הלכתי על הידיים.
השפעת המשקה התחילה להגיע מהר מאוד, כנראה בגלל זרימת הדם בריקודים, וכבר התחלתי לבלוע מילים ולא לשלוט בתנועות שלי, ובכל זאת המשכתי בריקודים וגם הלכתי אל ראש הישיבה לבקש ממנו ברכה (שהשקה אותי בעוד יין, ואני אפילו לא זוכר מה היתה הברכה).
בשעה זו כולם היו שיכורים משהו תמרורים, רקדו ושרו בשיא הרגש, וכל אחד היה בעולם שלו. אני לא זוכר איך הגעתי למצב הזה, אבל חיבק אותי אחד משיעור ו' שאני ממש מעריך ומחזיק ממנו, והוא אמר לי דברים ממש יפים שגרמו לי לבכות. יצאתי החוצה לנגב את הדמעות, ואז בא מישהו משיעור ג' להעלות אותי לחדר. למחרת קמתי עם חמרמורת מסריחה, אבל זה היה שווה את זה. היה כיף גדול.
והנה דברים שהספקנו לצלם מהחג הזה:
מרכזניקים שיכורים קורעים את רחבת הריקודים.
טובי ואני, בתמונה השנייה שלנו. בתמונה הראשונה הוא חצי נרדם, אז החלטתי לא להיות אכזר ולשים אותה.
אביחי ואני.
ארבל ואני, שלא תגידו שאני המרכזניק היחיד עם שיער ארוך.
עוקשי המלך ואני.
מעגל מצומצם אצל סבתא- אבא, אני, בילוש, יוסי, שמואל, שלומי, ותולי בצד משחק אותה ישן.
שלומי מגה חננה, בילוש פיית המשאלות, יוסי בשמלה מהריקוד של ההכתרה ואני עם כובע שמצאתי. תולי משחק אותה לא מחופש.
אני עם כובע ומשקפיים ותולי אוכל.
אני עם כובע ובלי משקפיים ותולי מקיא.
בילוש איפרה אותי, זה אמור להיות כלב...
__________________________________________________________________________
אוסף של דברים מוזרים שהיו בשבוע האחרון:
-היה לי חשק מטורף לשחק כדורגל, בגלל מזג האוויר הקיצי. ב-3 השנים האחרונות אחים שלי היו צריכים להרביץ לי כדי שארד לשחק איתם כדורגל בשכונה(וברוב הפעמים באמת לא באתי בסוף), והפעם אני זה שארגנתי את המשחק!
-הלכתי מיוזמתי לבני עקיבא בערב שבת.
-שיחקתי עם אחותי בשבת בצהריים, למרות שאני אף פעם לא משחק איתה, תמיד אני ישן.
היא רצתה לשחק שחמט ואני רציתי לשחק דמקה, אז שיחקנו שח-קה, שבצד שלי יש חיילי דמקה ובצד שלה יש חיילי שחמט. המטרה שלה לאכול לי את החיילים והמטרה שלי לאכול לה את המלך. אני ניצחתי D:
-גיליתי שלסבתא של חבר של אח שלי קוראים קלמנטינה.
-שוקי ניצח בתחרות זריקת ביצים מהגג- ברכותיי!
__________________________________________________________________________
יוסי: "מי זה?"
דוידי: "הוא גר ברחוב הנשיאים, ואל תשאל אותי איך אני יודע"
יוסי: "איך אתה יודע?"
דוידי: "אמרתי לך לא לשאול אותי"
יוסי: "לא שואל אותך!"
~יוסי לא מחופש~
"למה התחפשת?"
יוסי: "לעוגה שהפכו אותה לילד."
~שמוליק מגיע לקריאת מגילה של נשים בפיג'מה~
גיתית: "הרגע התעוררת, אה?"
שמוליק: "מה פתאום! פשוט התחפשתי לילד בפיג'מה!"
דנה: "שמוליק, בא לך להתלבש?"
שמוליק: "האמת היא שלא, תראי איזה חם בחוץ"
אני: "אתה יודע שזה אסור ע"פ החוק לצאת ככה בלי חולצה לרחוב?"
שמוליק: "מה, יש איסור להיות חתיך?!"
~אחרי ההכתרה של יוסי~
אני: "איפה יוסי?"
אבא: "נשאר שם, אתה יודע, ניקיונות, סידורים, בלאגנים..."
אני: "אתה יודע שאני הולך ביום חמישי להופעה של איפה הילד?"
קרני: "וואללה? יכול להיות שגם אני אבוא"
אני: "זה עולה 130"
קרני: "ויכול להיות שלא."
שמוליק: "תולי, אתה תשתוק, לך אין חיים חוץ ממכות"
תולי: "שתוק, אני אשמיד אותך!"
~יוסי ותולי היו אמורים להתחפש ביחד לבגתן ותרש במסיבת חבריא ב' בבני עקיבא~
יוסי: "אוקיי, אתה תרש"
תולי: "אתה תרש!"
יוסי: "טוב... תהיה בגתן... ניצחת!"
~הרב אלישע אבינר מעביר את השיעור על האופטימיות~
הרב: "טוב, עוד מעט נגמר לנו הזמן... כנראה שאני לא אספיק כבר להעביר לכם את כל השיעור"
בנציון: "הרב, תהיה אופטימי!"
[email protected] (כתובת הדואר האלקטרוני לא אומתה) אומר/ת:
מושלם...
[email protected] אומר/ת:
מה מושלם?
[email protected] (כתובת הדואר האלקטרוני לא אומתה) אומר/ת:
השיר הזה
עכשיו סיימתי אותו
[email protected] אומר/ת:
רק אלוקים מושלם!
[email protected] (כתובת הדואר האלקטרוני לא אומתה) אומר/ת:
אולי השיר הזה הוא אלוקים
שיהיה לכולכם סופשבוע תמרורים ושבת שלום! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
