שבוע טוב ילדודס, מה שלומכם?
איך עבר עליכם מעבר השעון? שרדתם את השעה שנעלמה?
הכי מסכנים אלה שבדיוק חזרו מפולין בסוף השבוע הזה. העבירו להם את השעון, הגיעו מאוחר בלילה, ואז נכנסו לשבת, שזה בכלל הופך את השעות. לפי דעתי הם ישארו בג'ט לג עד לליל הסדר.
בכל מקרה, חברים, אני בן 19!
כן כן, גדלתי בעוד שנה ואפילו רואים את זה עליי. כשהלכנו לסנוקר ביום חמישי לא ביקשו ממני להציג תעודת זהות, בפעם הראשונה (בד"כ אנחנו מגיעים בקבוצה, אני מציג ת"ז ואז מאמינים לכולנו שאנחנו מעל 18).
במוצ"ש נסענו להרצוג למפגש מחזור מרגש. רוב רובו של המחזור הגיע, וגם הר"מים וראש הישיבה. היה מגניב לראות את כולם, איך שכל אחד הלך לדרכו, חלק לישיבות, חלק ללימודים, מכינות, צבא, אחד בקורס טייס, שני ג'ובניק בקריה, אחד התחזק ואחד הוריד את הכיפה. כנראה שגם תוך 8 חודשים אנשים משתנים.
התגובות העיקריות למראה השיער הארוך שלי היו "מה אתה עושה במרכז הרב עם שיער ארוך?", ואני נאלצתי לענות "לא הרבה, הרי השיער הארוך ממש מצמצם לי את הדברים שאפשר לעשות. אני לא יכול ללמוד, לא יכול לישון, לא יכול לאכול, לא יכול לעשות קקי..."
ישבנו לאכול סעודת מלווה מלכה "כיד המלך", כמו שצוין במכתב ההזמנה. אוריאל לא שכח להזכיר לנו שבזבזנו על המקום הזה בסביבות ה-70,000 ₪ אז כל פירור מגיע לנו.
ראש הישיבה דיבר קצת על דרכו של כל אדם, שצריכה להיעשות בצורה של "לשם שמיים", ושאין כזה דבר "דרך טובה", העיקר שזה יהיה ברוח התורה, המצוות והחסד. לדבריו, בנאדם יכול להתגייס ישר לצבא, בלי שום הכנה, אבל לבוא בגישה של "לשם שמיים", ובנאדם אחר יכול להיות בישיבה הכי נחשבת, כמו למשל "מרכז הרב" ולבוא בגישה הפוכה. מעניין אם הוא רמז למשהו. אני, בכל מקרה, נבלעתי בתוך הכיסא שלי.
אחרי הסעודה דיברתי קצת עם ראש הישיבה. הוא שאל אותי אם הורדתי את הבלוג שלי. אמרתי לו שלא הורדתי, אבל ששמתי שם דברי תורה, והוא אמר: "כמו שכתוב בגמרא- סופן של כל הערכאות להיות בתי מדרשות".
כולם התחילו להתפזר, ואנחנו, חברי החבורה הרגילה, הלכנו לשבת מאחורי המכולת של ראובן, לשם הנוסטלגיה.
אחרי כמה דקות אירה הגיעה עם זר בלונים ועוגה קנויה(!!!), היי, אל תזלזלו בזה, הם גם שרו לי "היום יומולדת" והרימו אותי 21 פעמים (אחד לשנה הבאה "ועוד אחד לאמאש'ך" כמו ששוחט הביא מהצבא).
העוגה היתה חלבית ואני הייתי בשרי, אבל באמת שאין לי תלונות, אח"כ אכלתי אותה והיא היתה מאוד טעימה, אז הגיע הזמן להודות לחבריי היקרים על היוזמה המרשימה, לקפוץ למכולת השכונתית בכפכפים, ועוד בקור הזה. זה מרגש כמעט כמו המתנה ששוקי אמר שהוא יביא לי, ברגע שהוא ידע מה מגישים לקינוח במלון הטברייני שהוא ינפוש בו בקרוב.
סתם, באמת תודה רבה! 
__________________________________________________________________________
אנשים שצריך להשתין עליהם:
בחודש האחרון ניסיתי להיות נחמד ולא לשים את הפינה הזאת. אפילו פתחתי את פינת "אנשים שצריך לתת להם כיף", כדי להראות שאני גם סימפטי לפעמים ולא רק משתין על כל מי ששונה ממני. אבל חברים, הפעם זה עובר כל גבול-
אנשים שאומרים "מומולדת".
איכשהו העיוות של "יומולדת" השתרש לשפה העברית בצורה כזאת שגם אני, שבד"כ שונא קיצורי כתיבה ועיוותים, גם אני כותב "יומולדת" במקום "יום הולדת" (טוב, זה גם מעצבן בכלל לכתוב ב"וורד" את המילה "יום", כי אז ישר הקקי הזה קופץ לך ומנסה להשלים אותך ל"יום ראשון 29 במרץ 2009" [היי, זה דווקא יעיל] וזה לא יעיל! מה אני צריך לכתוב "יום ראשון 29 מרץ 2009"? [היי, זה יעיל!!!]).
אבל "מומולדת"???
מאיפה הבאתם את זה?? ולמה??
לעזאזל, אם שנה הבאה משהי תאחל לי "מומולדת שמח :]]]]" אני לא אשלוט בעצמי.
__________________________________________________________________________
ועכשיו לאופטימיות- שלושה אנשים שצריך לתת להם כיף:
1. צריך לתת כיף לשאבי, בעקבות המקרה הבא:
שאבי היה מנוי בחדר כושר בירושלים והוא החליט למכור את המנוי שלו. הוא תלה שלט "מוכר מנוי לחדר כושר הכי טוב בירושלים במחיר מצחיק", ואכן הוא הצליח למכור. אחרי שהוא כבר מכר את המנוי, התקשרה אליו בחורה-
"שלום, התקשרתי בקשר למנוי לחדר כושר. רציתי לשמוע מה המחיר המצחיק."
אז שאבי ענה לה: "אה זה כבר לא אקטואלי, אבל אני בכל זאת אספר לך, כדי שתצחקי."
2. צריך לתת כיף לשימי פינס, בן דוד של אבא שלי (כן שוקי, גם שלך, אל תתלהב! וגם את, אילה, אל תתלהבי!), על מקרה שקרה לפני הרבה שנים, אבל כל פעם שאני נזכר בו אני צוחק:
טל ברמן ערך בתוכנית שלו תחרות שנועדה להסתלבט על טקס מלכת היופי- "מר מכוער 96" (יכול להיות שאני מתבלבל בשנה, שוקי יתקן אותי על זה, או על טעויות בסיפור בכלל).
שימי פינס החליט להשתתף בתחרות. הוא שינה את שמו ל"ג'ימי פינקס", וסיפר שהוא קאובוי שבאמתחתו יש את כל הקלטות והסרטים של צ'אק נוריס.
שימי זכה באחד המקומות הראשונים בתחרות "מר מכוער", ואני אומר שממש מגיע לו.
3. ואחרון חביב, צריך להגיד מזל טוב ולתת כיף, למכר ותיק שלי מבני עקיבא, שהתארס בשבוע שעבר.
הוספתי אותו לפייסבוק, על מנת להתעדכן במה שקורה איתו. ידעתי שהוא נהיה דוס נחמן כזה, אבל התשובה הקצרצרה שלו לכל השאלות שלי גרמה לי להבין עד כמה:
איי איי, ה' יעזור.
__________________________________________________________________________
למישהו יש מושג למה תמיד סנוקר ובאולינג נמצאים אחד ליד השני באותו מקום?
כאילו, יש מקומות שבהם תמיד משלבים את אותם הדברים ביחד, אבל בצורה הגיונית. למשל, בשווארמיות תמיד יש גם פלאפל, כי הם אומרים לעצמם שאם הבנאדם לא רוצה בשר בפיתה אז הוא יקח מנה פלאפל בפיתה, שזה דומה רק קליל יותר.
ויש, למשל, את חנויות מכשירי הכתיבה והספרים שיש בהם מכונות צילום, כי הם מסתמכים על זה שאנשים שמגיעים לחנות הם אנשים שעושים שיעורים ועבודות, ומכונת צילום תעזור להם.
אבל למה באולינג וסנוקר ביחד? מה הקשר?
"היי, בוא נשלב את הבאולינג והסנוקר ביחד, כי מי שאוהב משחק שבו מגלגלים כדור של 10 קילו למסלול משומן שבסופו עומדים 10 פינים שצריכים להפיל אותם, אז הוא בטח יאהב גם את המשחק שבו מעמידים על שולחן עם 6 חורים כדורים צבעוניים במשקל 70 גרם שצריך להכות אותם בעזרת מקל!"
__________________________________________________________________________
אוקיי, קבלו, יש לי לו"ז לבין הזמנים הקרוב, רק שבלו"ז הזה אין זמנים, רק תרחישים, שאני מאוד רוצה שיתקיימו בחודש הקרוב:
-סיום הכשרת הבית לפסח (או: קרצוף ארון הקודש שלי, קרצוף המדף שלי, קרצוף המגרה שלי, קרצוף המכתבה שלי, קרצוף הסלון וקרצוף המטבח-ובחצות אני הופך לדלעת...כשרה לפסח).
-טיולון ומגה טיול (או: נחל בצפון בזרימה ליום אחד ומסע מחוף אל חוף של שלושה ימים).
-ינון בא לבקר אותי (או: ינון נפגש איתי, מתעניין קצת בשלומי וביתר הזמן יורד עליי שאני ג'ינג'י, כתום, ורוד, לבן, שנראה כמו כלב, כמו בחורה שהוא מקווה שאני אמות במיתה משונה).
-להיפגש עם עוד הרצוגיסטים (או: מתן הבטיח לארגן משהו וגרין רוצה גם לעשות משהו, אבל סגרו את השניצליה, אז מה אפשר לעשות?)
-ללכת ללונה פארק (או: יש לי כרטיס בחינם, אז מי הפראייר שמוכן לשלם 100 שקל ולבוא איתי?)
-מפגש משפחתי (או: דודים חסידי בעלזא מאשדוד מקמבנים לנו הסעה לאיזה פארק מסריח של דוסים, נפגשים שם, אמא, סבתא ודודה צועקות אחת על השנייה, מליון זאטוטים קטנים שקוראים להם "תולי" הולכים לאיבוד ומשתינים על עצמם בשיחים וחוזרים הביתה לעת ערב).
-ללמוד (או: הכנה למסכת סנהדרין וללמוד קצת דברים לפסח, בכל זאת, בוחר ישיבה!)
וזהו,בינתיים.
אה רגע, בלי קשר, גם לה צריך לתת כיף:
[email protected] אומר/ת:
אל תתלהבי שקוראים לך דפנה
[email protected] אומר/ת:
אולי אם אני הייתי בת אז גם לי היו קוראים דפנה
[email protected] אומר/ת:
אבל בטוח לא הייתי מתלהב מזה כמוך
^דפנה אומר/ת:
חחחחחחחחחחחחחח
^דפנה אומר/ת:
איזה קוקו אתה
^דפנה אומר/ת:
אם היית בת היו קוראים לך זילפה
יאללה, המשך שבוע נעים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
