מצחיק שאני עובד בקושי 4 שעות ביום, ועדיין קיבלתי "שי לחג"
ממקום העבודה.
כשאתה מקבל תעודת זהות בגיל 16 אתה בטוח שזה הופך אותך למבוגר.
כשאתה מתחיל להתעסק בחשבונות בבנק בגיל 18 אתה בטוח שאין, אתה כבר
נשוי ואב לשישה.
אבל כל זה לא משתווה למצב בו הבוס שלך אומר לך "חכה רגע, לפני
שאתה הולך הביתה, יש לי בשבילך שי", ואתה חושב לעצמך "מי זאת שי?",
וכעבור שתי דקות הוא חוזר עם סט קערות פולני במיוחד. האם אני צריך לשבת ולהתחיל
לכתוב את הצוואה שלי?!
אמא: "טוב, אני אשמור את הקערות האלה סגורות בארון, ותפתח אותן
בבית שלך אחרי שתתחתן" (רמז דק של אמא בכלל לא פולניה).
יוסי: "חבל, זה יעלה עובש."
_________________________________________________________________________
לכבוד החג, החלטתי שהגיע הזמן למחוק את כל החמץ מהפלאפון שלי. מה שכן,
יש כמה הודעות שחבל לשרוף. מישהו מכיר גוי שאפשר למכור לו את ההודעות הללו?
(או "פינת ה-SMSים":)
-"תענה! זה דחוף! אני עושה קקי וחצי בפנים וחצי בחוץ! תביא
מספריים!" (תולי, "בצרה קראת ואחלצך").
-"מה קשור סושי?" (תגובה לגיטימית של גבר שהוזמן לצאת
לסושי).
-"חח נו! אנחנו זוג אהבלים גם!" (שוחט, אחרי חשיפת
המתמודדים הלא חכמים במיוחד של "המרוץ למיליון" לא מבין איך שנינו לא
התקבלנו).
-"בן **** עושה בלאגן בכל ירושלים" (מנשך לא מבסוט מהביקור
של אובמה).
-"ליבו של הנער ריק מקרטון כשגלי הים מפציעים מבין פרחי האביב.
כשיורדים אל השביל נמצאים אי שם, ולא בטוח שלא. רק אם נמות יגישו לנו פה מגש פיצה.
איכשהו הדברים מסתדרים, ואי מזה מספר קופיפים צנומים מבשלים שומשום. שנים או שלושה
אלמוגים אין בהם ממש, אך במשכנות שאננים שלושה שענים רעבים שואלים את נפשם. דע
מאין באת. אין קול ואין דבר. ברוך גאל ישראל." (אילה בשיר לכבוד החג).
-"אני חייב תלתיסט" (דוד נואש).
-"הכי חד. תושב"ע" (דוד חד).
-"הכביש קצת עמוס, תעכב את הרכבת" (קרני מאחר).
-"קומיקקי שכמותך, אתה בטח מטפטף על עצמך שעווה בעודנו
מדברים" (ניצן יצירתי).
-"חזקוש, אתה גבר ואתה לא אומר פייסוש יותר" (פרקש ברגע של
תוכחה).
-"אני לא קולט למה עלזאזל מנגנון הסינון של מורשת חוסם את הבלוג
שלך. מה אתה? הומו?" (שוקי בשאלות הרות גורל).
_________________________________________________________________________
בשבוע שעבר פרסמו ב"סטטוסים מצייצים" פוסט של כנרת הנדלס,
בחורה שנולדה עם יד אחת, שירתה בהתנדבות ביחידת עוקץ, ועכשיו היא נאבקת במשרד
הרישוי כדי להוציא רישיון נהיגה.
אני כמובן תמיד מעדיף שכמה שפחות נשים יהיו מאחורי ההגה, אבל החלטתי
לשתף את הפוסט שלה בפייסבוק, בעיקר בגלל שאני מכיר אותה מהעבר.
שלא תגידו שאני לא מותק של בחור:
_________________________________________________________________________
לפני כמה פוסטים
סיפרתי על הזקן מהשכונה שיושב בשבת על הספסל ושומע רדיו, ועל כך שיוסי ואני הרגשנו
שהוא בודד מדי וחשבנו לשמח אותו בכך שנברך אותו בברכת "שבת שלום" ונזכה אותו
ביחס ובהרגשת שייכות.
כשעשינו את זה-
זכינו ממנו להתעלמות מוחלטת. אין קול ואין עונה.
חשבתי שאולי הוא
פשוט לא שמע אותנו, וניסיתי לעשות זאת שוב, בשבת שלאחר מכן, אבל בפעם ההיא הוא הסתכל
עליי ולא ענה.
ניסיתי שוב, באותה
שבת, בשעה אחרת (הוא תמיד יושב שם ליד הסופר), ובאותה הפעם הוא כבר הסתכל עליי וגם
הבעתו התחלפה מאי-הבעה להבעת כעס קלה, כאילו הוא כועס עליי שאני מאחל לו שבת שלום.
מאז זה כבר נהיה
מנהג. בכל שבת, בדרך הלוך ובדרך חזור מבית הכנסת, לפני ואחרי כל תפילה, אני רואה אותו
יושב ליד הסופר עם מקלט הרדיו שלו, מאחל לו "שבת שלום" בקול, והוא או מתעלם
או מסתכל עליי בכעס.
זו מערכת היחסים
הכי מוזרה שהיתה לי בחיים עם הבנאדם הכי מוזר שהיה לי בחיים, אבל אני חייב להמשיך עם
זה, ונראה לאן יוביל. מבטיח לעדכן אתכם בכל התפתחות.
_________________________________________________________________________
הותר לפרסום: תמונתו של אחייני הקטון. ואף מילה על קקי!
טוב, אני חייב משהו קטן על קקי, בכל זאת, ערב פסח.
פסח כשר ושמח לכולכם, מורידי ז'קטים בנתב"ג! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
