מאז שנכנסתי לכלא על ענייני שתן קצת נרגעתי עם פטיש ההשתנות שלי
במקומות אקזוטיים, אבל כשאני עם מנש וליאור זה ברור שכל יציאה תוביל ליציאה שתוביל
ליציאה (לכל "יציאה" יש פה משמעות אחרת, שימו לב, זה משפט לאינטיליגנטים
בלבד).
היינו בקניון גבעתיים ומנש הזמין שיפודי פרגית. השיפודים עוד לא
הספיקו להתבשל ומנש אמר לי לשים עליהם עין, "יש לי קציצות", מנש אמר, "אני
כבר חוזר".
בשפה של מנש זה אומר שהוא חייב לעשות קקי, ושהוא כבר חוזר, ובינתיים
אני שומר לו על המנה.
"מה לשים לו ליד השיפודים?", שאל אותו העובד.
"לא יודע", אמרתי, "הוא הלך לרגע"
"לאן הוא הלך?", שאל העובד.
"יש לו קציצות", ליאור אמר, והעובד לא הבין מה הוא רוצה
ממנו.
התקשרתי אל מנש לשאול אותו מה הוא רוצה ליד הפרגית, הוא רצה אורז.
אמרתי לעובד שהוא רוצה אורז. מיד אח"כ קיבלתי SMS ממנש, חשבתי שזה משהו שקשור למנה. הסתכלתי על ההודעה- "אני
מנגב את התחת בסבבה".
כעבור שתי דקות אני רואה את מנש יוצא משירותי הנשים.
"אתה יודע שהיית בשירותי נשים", אמרתי לו.
"אהה וואללה", הוא אמר, "באמת לא הבנתי מה קרה שיש רק
נשים מחוץ לתא שלי".
*************
אחרי שראינו סרט בקניון (גמביט\ נוכלת בהזמנה- מומלץ!) יצאנו לכיוון
החניון לאוטו של מנש. הייתי חייב פיפי, אבל היה ברור שאנחנו לא הולכים לעשות את זה
בשירותים.
באמצע החניון קלטתי עגלת סופר. פתחתי את המכנסיים והתחלתי להשתין על
העגלה.
מנש התקרב אליי, פתח גם הוא את המכנסיים והתחיל להשתין עליי.
"מה אתה דפוק? מה אתה משתין עליי?!", צעקתי על מנש ושיניתי
כיוון מעגלת הסופר המסכנה למנש המסכן שנקרע מצחוק ולא הצליח להמשיך לכוון עליי.
"אתם יודעים", ליאור התקרב אל שנינו ואמר, "משהו דפוק
בכם"
"למה אתה אומר את זה?", שאלתי וניגבתי את הג'ינס שלי במכסה
המנוע של האוטו של מנש, "מה דפוק בנו?"
"אני לא יודע להצביע בדיוק על הנקודה", ליאור אמר,
"אבל משהו באמת דפוק בכם."
_________________________________________________________________________
זה היה ערב שגרתי
בבית. כולם ככולם נכחו, כי יוסי ותולי ב"בין הזמנים", ואני הייתי בחופשת
פסח מהעבודה והלימודים, ושמוליק ודנה התנחלו אצלנו וניצלו את אבא שיחליף חיתול לנועם,
שעשה קקי שרק בן למשפחת ישורון יכול לעשות.
הסתכלתי בהערצה
על הקקי של נועם בעוד אבא ניגב לו. נועם בכה. הוא לא הבין שבגושים כאלה צריך להתגאות,
שבעוד כמה שנים הוא יצטרך לנגב לעצמו, והוא צריך לשמוח על כל קקי שהוא דופק (תרתי משמע).
התקרבתי אליו והתחלתי
לעשות לו קולות של חזיר, כי זה מרגיע אותו (סתם, זה לא באמת מרגיע אותו, אבל מצחיק
אותי לראות את ההבעות של "מי זה האהבל הזה?" שהוא תוקע בכל פעם שאני נוחר
לו בפנים.
לא הספקתי להבין
מה קורה וזה קרה- הוא כיוון את ערוותו וסילון של שתן נחת לי על המכנסיים.
האחיין המטונף שלי
פשוט השתין עליי!
***************
אני: "יש הרבה
דמיון בין מנש לנועם"
ליאור: "למה?"
אני: "לשניהם
אין הרבה שיער, לשניהם אין הרבה מח ושניהם השתינו עליי."
_________________________________________________________________________
אנשים שצריך להשתין עליהם:
-אנשים שכותבים לך "מחיר מומלץ לצרכן" על אריזת המוצר שלהם.
למה זה טוב? אתם רוצים להראות לי שדפקו אותי שלקחו לי  2.99 שקלים יותר בסופר ליד הבית? חלאות!
-אנשים בסרטים שמביאים לחברה שלהם ארוחה רומנטית למיטה על הבוקר.
יא חמאר, הבחורה
עוד לא צחצחה שיניים ואתה דופק לה חביתה מחייכת לפרצוף?! תן לבן אדם לשטוף פנים, ליטול
ידיים, להגיד "מודה אני"! משהו!
_________________________________________________________________________
אני חייב מגנום! עכשיו ומיד!
הפעם האחרונה שניצחתי בהתערבות על מגנום היתה שהתערבתי עם איזה ערס
מהבסיס על ימי דפוק שמצטברים ממעצר. איכשהו יצא שאני מבין בזה יותר מערסים מאשדוד
שקוראים להם איציק בוזגלו.
מאז, פשוט איבדתי על הקסם שלי. אני כל הזמן מפסיד בהתערבויות על
מגנום.
ההתערבות האחרונה היתה עם שוחט, על מי תהיה הזוכה של "בית ספר
למוסיקה". ההימור היה כבר מהפרק הראשון של האודשינים, אבל בסוף הפייבוריטית
שלו (אגם בוחבוט) זכתה, ואת זואי דגן (הפייבוריטית שלי) לא העלו לגמר.
הקטע בהתערבויות המגנום זה שהמפסיד קונה מגנום גם לחבר שניצח אותו
בהתערבות וגם לעצמו, וככה שניהם אוכלים מגנום, מבסוטים, רק שהמפסיד מבסוט מינוס,
כי הוא הוציא 20 שקלים, והמנצח מבסוט פלוס פלוס, כי הוא קיבל מגנום בחינם.
במקרה עם שוחט לא הייתי יכול להיות מבסוט, כי הוא דרש ממני את המגנום
בפסח, ולא ידעתי מה מצב הכשל"פיות של המגנום, אז הוא ליקק את המגנום לבדו
וצחק עליי.
בשבוע שעבר נסעתי ברכבת לראשון לציון. הרכבת "חנתה" בתחנה
וחיכתה לצאת בשעה שלה.
התיישבתי ליד בחורה יפה ורציתי לבדוק אם היא גם חכמה. שאלתי אותה
לאיזה כיוון הרכבת נוסעת, והיא אמרה לי את כיוון הנסיעה ההפוך. הסברתי לה שהיא
כנראה טועה, כי ראשון זה דרומית לתל אביב, אבל היא התעקשה שהיא צודקת כי היא עושה
את הקו הזה כבר שנה שלמה. התערבתי איתה על מגנום.
כשהרכבת יצאה לדרך ונסעה דרומה אמרתי לה שהיא חייבת לי מגנום. היא
אמרה שהיא טבעונית, אז היא לא תקנה משהו חלבי.
יאללה, שמישהו יתערב איתי על מגנום ויפסיד! אני חייב מגנום!
_________________________________________________________________________
~משחקים כדורגל~
אני: "אבא, תעלה, אני אהיה שוער"
אבא: "אתה בטוח? אין לי בעיה להיות בשער, גם ככה אני לא יכול
לרוץ עם הנעליים האלה"
אני (מתנשף): "ואני לא יכול לרוץ עם הריאות האלה."
אני: "תטיילו בירושלים"
אמא: "מה יש לעשות בירושלים?"
אבא: "להתגעגע לתל אביב."
אמא: "דווקא כשהוא היה קטן הוא היה מסכים לשתות מהבקבוק"
אני: "מה זה "כשהוא היה קטן"? הוא בן חודשיים! אי אפשר
לדבר עדיין על העבר שלו!"
שמוליק: "אם לג'סטין ביבר יש ביוגרפיה אז גם לו מותר."
ליאור: "תגיד, מתי תלמד מקצוע נורמלי?"
אני: "מה הבעיה בללמוד קופירייטינג?"
ליאור: "זה לא מקצוע אמתי, לשבת ולכתוב כל היום פוסטים
מטומטמים... מה תעשה עם זה? תהיה שר אוצר?"
***************
שי טוענת שאני דומה לחתול הג'ינג'י שלה. ההחלטה בידכם:
המשך שבוע נעים, סומבררוס! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
