השבוע היה לי טסט שני.
הפעם, בניגוד לטסט הקודם, הרגשתי ממש ממש מוכן. בשיעורים שלפני הטסט
נהגתי מצוין ויוסי המורה אמר שאין לו הערות בכלל ושאם אמשיך לנהוג ככה אני אעבור
בקלות.
במהלך הטסט, התנגן ברדיו השיר "היה טוב, היה יוסי", והייתי
בטוח שזה סימן משמיים לכך שהיה טוב עם המורה יוסי, אבל הנה אני הולך לעבור עכשיו
ולסיים עם הסיפור הזה.
בסוף נכשלתי...
עדיין אנשים מנסים לנחם אותי עם משפטים כמו "לא נורא, הטובים
עוברים בשלישי". זה פשוט לא נכון. הטובים לטייס. אוטו זה לחלשים!
________________________________________________________________________________
מכירים את האלה שמעלים בסוף השבוע תמונה של שולחן עם בקבוקי וודקה
ופחיות אקסל וכותבים "חגיגות סופ"ש התחלנווווווו!!! או "חג חמישי
שמח, הלילה עפים באוויר!!!!!"?
אז איזה מצחיק זה לכתוב סטטוס דומה עם התמונה הזאת:
צחוקים, אה?
פתאום מצאתי את הדבר הזה גבוה גבוה בארון הישן בחדר שלי. זה ממש עשה
לי חשק לרקום ברווז בכיף, באמת. הרי יש את כל היבשים האלה שרוקמים ברווז בבאסה...
אבל לא! אני רוצה להיות מהזרמנים האלה שרוקמים ברווז בסבבה. זו השאיפה שלי
לסופ"ש הקרוב!
אלכס: "אני אוכלת פרוזן יוגורט עם תותים ופקאן ושוקולד לבן ושחור
ופתי בר"
אני: "אני אדווח עלייך לרופא השיניים שלך! עוד שנייה קריוס
ובקטוס מעלים תמונה "חגיגות סופ"ש התחלנווווווווו!!!!!!"
________________________________________________________________________________
ואפרופו ארונות בבית שלנו. ההורים החליטו סוף כל סוף להעיף מהבית את הארון
העתיק מהחדר של אחיי הקטנים. הארון הזה חי יותר שנים ממני והוא כבר תקופה ארוכה מט
לנפול ולמעוך לנו את הצורה. לקראת ל"ג בעומר (ממש במקרה), ההורים החליטו
לפנות אותו ולהביא במקומו ארון דנדש. ברגע שהארון התפנה מהחדר גיליתי לפחות 6
מרצפות חדשות שמעולם לא דרכתי עליהן בבית. התחלתי לטייל שם והרגשתי כאילו אני מגלה
מחדש את הבית שלי. אין לסיפור הזה פואנטה. סתם התלהבות קטנה מהדברים הקטנים שעושים
לי טוב על הלב.
________________________________________________________________________________
הרגע הזה שנמאס לך לחפש
חנייה בתל אביב ואתה מתחיל להפציר בחבר שנוהג שיעבור על החוק:
"הנה, אחי, תחנה פה"
"זה אין כניסה"
"יש, יש כניסה, סמוך עליי!"
"אבל כתוב פה שהחנייה שמורה"
"שמורה לך, אחי! היא עומדת ומחכה
לך!"
"אתה בטוח? כתוב שרכב זר ינזק"
"סמוך עליי, אחי, מקסימום אני
אשתתף איתך בדו"ח"
"איזה דו"ח? יש פה רוסי עם
גרזן שמתקרב אלינו!"
"מהר! דרוס אותו! סמוך עליי!!!"
"פאק! עלינו עליו!"
"יופי, דומם מנוע, אחי, אסור
שיגלו את הגופה. סמוך עליי."
טוב, אולי קצת הגזמתי,
אבל השבוע נסעתי עם ליאור והדר ליד הים בתל אביב ושעה התברברנו כדי למצוא חנייה,
עד שקלטתי מרווח קטן בין כמה מכוניות בקצה הרחוב.
אני: "הנה אחי, תכנס
לפה"
ליאור: "זה אין
כניסה"
אני: "נו לא נורא,
אחי, תזרום!"
ליאור (נכנס): "לחץ
חברתי..."
אני: "בקטנה"
ליאור: "זה רווח ממש
קטן, אין לי סיכוי להיכנס פה"
אני: "יש לך סיכוי,
אחי, סמוך עליי"
ליאור: "תראה איזה
צר זה, אני לא אצליח!"
אני: "אתה תצליח,
נו, אל תהיה הומו!"
ליאור: "בואנה, זו
בכלל חנייה של שגרירים"
אני: "אתה שגריר,
אחי, אתה שגריר! סמוך עליי!"
________________________________________________________________________________
מאז הפעם האחרונה שהייתי
פה אולמרט קיבל 6 שנות מאסר, חגגנו ל"ג בעומר, מכבי זכתה ביורוליג, התחיל האח
הגדול ותנובה נמכרה לסינים.
אז הנה דעתי הכללית על כל
הנושאים שלהלן:
-אולמרט: אני לא
מבין מה הוא כל כך מתאבל על ה-6 שנים האלה, אם הוא היה מקבל עוד שנה הוא עוד היה
יושב שבעה (סטגידיש!). והאמת היא שזה לא כזה נורא. גם אני פעם קניתי הרבה בתים
בירושלים ואז נכנסתי לכלא. אמנם לקח לי כמה סיבובים, אבל בסוף הוצאתי דאבל עם
הקוביות והשתחררתי לאלתר.
-ל"ג בעומר:
הצלחתי לקיים את מצוות היום ולעשות על האש בים עם לפחות חבר ערס אחד. הבעיה היא שהסתפקנו
בפחמים בלבד, כי לא הספקנו להיערך מראש ולאסוף קיסמים למדורה.
-מכבי תל אביב:
כולם יודעים שאירופה צהובה, אבל גם השתן שלי צהוב וזה דווקא לא מעניין אף אחד משום
מה, אפילו לא את האורולוג שלי. עוד משהו שאנשים לא יודעים זה שתל אביב זה בכלל לא
באירופה. לפחות באירוויזיון עוד איכשהו הבינו את זה והחליטו להדיח אותנו לאט לאט
לטובת זמרות עם זקן.
-האח הגדול: האם
לטבעונאצית מותר לאכול את הראש של האתיופית המסורטנת, או שתאים סרטניים זה לא
טבעוני? ואם כל בני הבית הם יהודיים, האם בן דיין הזאת תומכת בהריסת הבית, או שזה
חוקי כי ערבים בנו אותו? ואם מדיחים את המתנחל לשעבר, האם צריך להביא כוחות
מג"ב כדי לפנות אותו? והאם "מיקיאגי" זה קיצור של הכינוי שלו
מהתיכון, "מיקי הגיי"?
-תנובה נמכרה לסינים:
תגובה מערכת "שירים שצריך לאחד":
________________________________________________________________________________
סתם שתדעו שהשתנתי על מפתן דלת של בית ספר לריקודי בטן.
שבת שלום, חכמים עמוניים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
