לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום

בהצעתו של עמית, ניצלנו את זה שהישיבה לרשותינו והגשמנו חלום כשאנחנו נמצאים חופשי במשרדו של ראש הישיבה:

ללא ספק הגשמת חלום (על השולחן בחדר של ראש הישיבה)

וזו הגשמת חלום של כל בנאדם.

"אם חמודי (עובד ערבי מהישיבה) לא יבוא אל ההר-ההר יבוא אל חמודי"

קוריצה, התרנגולת מהשוק הערבי שלנו.

אני במאהל השאנטי, לפני ששמו את כל הכריות והקטורת

כך נראה השער של הישיבה, "מחסום שמואל (השם של השומר)".. השתמשנו למעלה שוב בבדיחה של מוחמאד וכתבנו "אם מוראד (עוד עובד ערבי בישיבה) לא יחזור אל עזה-עזה תחזור אל מוראד".

בבוקר עלינו על הגדרות והגגות עם כאפיות והרבה מים, ולא נתנו לאף אחד (חוץ מהשמיניסטים כמובן) להכנס (שזה החלום של כל תלמיד בישיבה מאז כיתה ז').

נוצרה התגודדות גדולה ליד השער (זה מה שהיה עשר דקות לפני השעה שאמרוים להתחיל הלימודים).

הצבנו ליד הזרנוק את הבחור הכי מניאק וחסר לב בשכבה, והוא שפך מים על כל מי שנכנס.. אני חושב שתשעים אחוז מאלה שהגיעו באותו יום נרטבו.

אח"כ כולם נכנסו לבית המדרש (שהפכנו אותו למסגד) והיתה תפילה חגיגית.

מיד לאחר התפילה התחילה דרשת רב פורים, שזה מופע סטנדאפ של שני נציגים מהשכבה שלי, ואני הייתי שותף לכתיבת המופע.

היה טוב, למרות שהשביעיסטים נעלבו מהבדיחות שכתבנו עליהם והחליטו להרוס את האווירה ולהפריע לנו.. לא נורא, העיקר שבסוף יצא לנו טוב (ועמית יגיד שהיה ביזיון וגרוע P:).

אלה ויליאן ורונן שעלו לבמה בזמן הדרשה לעשות קטע של "איזה באסה" על הישיבה.

 _______________________________________________________________________

המשך השבוע הוקדש להכנות לקראת ההכתרה, שזה האירוע המרכזי של פורים שהיה בחמישי בלילה.

הכנתי ביחד עם שוחט, נריה ואביה ריקוד דיסקו להמנון ההומואים YMCA .

לקחנו עוד שישה אנשים (אטיאס, יפה לך ורוד) ועבדנו נמרצות על הריקוד.

בנוסף לכך גם הכנו ועדה להכנת "פרסומות" שישודרו בזמן ההכתרה, והספיקו לצלם בסוף שתי פרסומות מתוכן בכיכובי.

יום שלישי קיבלתי את התעודה הכי גרועה שהיתה לי.

יום רביעי לא התחפשתי, היתה חופשת סמסטר, אבל באנו לעבוד על הריקוד.

~אחותי חוזרת מהבית ספר~

"אתם לא יודעים איזה גרוע: יפית מהכיתה שלי התחפשה למלכת היופי! יכול להיות שהיא מלכת היופי-היא אתיופית!!"

יום חמישי לא צמתי, אבא לא מרשה לי בגלל המיגרנות.

אני: "אני לא יכול לצום בגלל המיגרנות, זה אפילו הוריד לי פרופיל... קראו לזה מיגרניוס משהו"

מתן: "מה אתה ממציא לעצמך מחלות? אולי תבוא לצבא ותגיד להם שיש לך 'מורידוס פרופילוס'!"

אבא שלי סיפר לי שהוא הלך לעבודה בצום עם כאב ראש וחוסר חשק.. הוא נכנס למשרד שלו, פתח את המחשב וגילה שם הודעה "בוקר טוב! חגיגה של אוזני המן מחכה לך בלובי" ואז הוא ראה את כל העובדים חוזרים מהלובי עם ערימות שלא אוזני המן "מה, למה אתה לא אוכל??... אה, צום? בהצלחה".

 __________________________________________________________________________

הגענו מוקדם כדי לעשות חזרה גנרלית, אבל בסוף לא הספקנו.. לכן הגענו בערב להכתרה כשאנחנו סומכים על מה שאנחנו יודעים.

ההכתרה היתה בסגנון "הישרדות" ונקראה "התחנפות"... היו בה חיקויים של 17 עובדים בישיבה, היו כמה חיקויים ממש טובים שעשו את הערב, והכניסות שלהם לוו במוזיקה מתאימה וטובה וגם צורת הכניסה היתה מרשימה ברוב המקרים.

הסרטונים היו מעולים וגם הריקודים יצאו טוב מאוד... כולם התלהבו מהריקוד שלנו שבו היינו עם בגדים צמודים ורודים ואני דפקתי פריסטייל דיסקו לפנים!

כולם ברכו אותי בברכת "מאחד עד 10 אתה 900 הומו!" אבל אני יודע שהכוונה שלהם טובה (כי גם כולם אמרו שיצאנו מלכים, בניגוד לחששות של חלקינו).

אטיאס בבגדים הורודים שהיו מאוד נוחים לו.

עמית הדוס ואני ההומו.

התחפנות (זו התמונה היחידה שצילמתי מאותו ערב, שכחתי להמשיך לצלם מרוב התרגשות).

לאחר מכן הלכנו שבעה מרקדים עם קרני, אירה, אלינור, רעות (יזדנפנה! או פז..אבל אני יודע להגיד את שניהם P:) ודנה (שאני שוב צריך להגיד לה תודה רבה על איך שהיא שמרה עליי) להתבשם בגן המשולש.

מסתבר שלקחת שוט פעם בכמה דקות ומיד אח"כ שלוק מיץ ענבים זו שיטה מאוד טובה להשתכר ולהרגיש כיף.

גם אמרתי "ארור מרדכי וברוך המן", כך שאם זה לא היה בלילה הייתי יוצא ידי חובת מצוות "חייב איניש לבשומיי עד דלא ידע" P:

זו אמורה להיות תמונת "לפני" ההשתכרות (כשקרני ונריה רציניים).

יום אחרי זה הקאתי פעמיים והרגשתי ממש רע.

באנו לסעודת פורים אצל סבתא, אבל לא כל כך יכולתי לאכול למרות שזה היה מגרה מאוד, וכולם עשו לי חור בראש עם השירים שלהם אז הלכתי לנוח בחדר בצד.

מה שכן, היה נחמד לראות שהדוד הקשוח והרציני שלי, שנראה כמו קרצ'אק (מנהיג הגורילות מ"טרזן") וכולם מפחדים ממנו- אשכרה בא וליטף אותי (מה שלא זכור לי שקרה מעולם) ואמר לי שבפעם הבאה אני אשתה קפה שחור וזה יעביר לי את כל הכאבים ואז הלך להשתכר בעצמו.

גם היה לסבתא שלי יום הולדת 74

יוסי: "סבתא, בת כמה את?"

סבתא: "74"

יוסי:"וואללה?!.. נראית 73" P:

בשבת התאוששתי ועכשיו ב"ה אני בסדר, זולל לי ממתקים מהמשלוחי מנות.

בלהה בובה ושלומי תינוק.

בלהה בדיסקו על גלגיליות.

משלוח המנות של עמית: "לחזאל היקר! פורים שמח, מי יתן ונזכה לראותך מקפץ בחולצה ורודה בימות המשיח... (אל תכתוב את זה בבלוג), עמית דוד אברמוביץ', "שונא הבנות" P:

ציטוט קרש לסיום:

יוסי: "הממתק 'טוויסט' הוא טעים?"

אני: "בהתחלה הוא מגעיל אבל אז יש טוויסט והוא נהיה טוב!"

התמונות מפורים יגיעו בהמשך.

שבוע טוב ושושן פורים שמיח לכם