דברים שרואים משם לא רואים מכאן....

מצטערת באמת שהחיים שלי לא תואמים ל"תהליך" שכולם צריכים לעבור.

מצטערת באמת שהגרעין שלי התפרק, בסוף היג' לפני שמתגייסים ושזה לא תאם את ה"תהליך" של השכבה.

נמאס לי שאומרים לי על כל פיפס קטן שזה "בעייתי " ורק אח"כ חושבים.

נראה לי שמה שבעייתי כאן שלא עוזרים בכלל , שגורמים לנו להרגיש לבד.. אחר כך מתפלאים, שאיך זה שכמעט כולנו על חוט השערה.

נשבר לי.

אני צריכה לישון....