דברים שרואים משם לא רואים מכאן....

סיימתי יג'. כן, מי חשב בכלל על היום הזה.. שאני אחזור הביתה ואגיד לעצמי שאין יותר נסיעות לב"ש.

ואין יותר שיחות צוות,

וגם לא לאכול בחד"א עם חניכים,

וכל הטלפונים היומיומיים עם הרכזות חינוך,

ולרשום חניכים לטיול,

ולהגיד לנהגים שאני מתחת לגיל שמונה עשרה,

לתפוס טרמפים מהצומת.

ופתאום, אין את כל זה. כל מה שהעסיק אותי במשך שנה שלמה. נגמר.

וזה כל כך מוזר לי .

ועכשיו, שלב הבא בחיי. תקופה חדשה.

צבא. בעוד עשרה ימים, אני? חיילת? מדים? (לנסוע בחינם באמת!)

ויש לי כל כך הרבה דברים לעשות,

שהחופש הזה לא יגמר,

שתמיד יהיה לי זמן לנשום בין כל הדברים האלו.

להתראות.

באמת.

מקווה לפחות.