אז מה קורה איתי?הלוואי ומישהו יכל להסביר לי מה קורה לי מבפנים?
אני יכולה לקום עם חיוך ואחרי שעה להיות מדוכאת מהחיים..
שמתי לב שאיתך אני מרגישה רגועה.. לא משנה באיזה מצב אני, אבל מצד שני אתה זה שיכול הכי להוריד אותי למטה.
איתך הגעתי למצבים הכי קשים והכי טובים שאי פעם היו לי.
שינית אותי, לטובה.
לפעמים אתה לא רואה את זה וזה משגע אותי, כי השתנתי יותר בשבילך מאשר בשבילי, אפילו שהשינוי הזה גורם לי להרגיש יותר טוב עם עצמי, ועל זה אני מודה לך.
גם אתה השתנית אבל עדיין אין בן אדם שיכול לערער לי את הביטחון כמו שלך יוצא לפעמים.
אני יודעת שאתה לא מתכוון להכאיב לי ושאתה באמת באמת אוהב אותי, אבל הלוואי והיית מקבל אותי כמו שאני קצת יותר.
אני אחכה.
תמיד.
לרגע אחד אני לא חושבת לוותר.
כשאתה אמרת לי שאתה חושב על לוותר, אפילו אם זה על המגורים איתי, זה רצח אותי.
הדמעות לא הפסיקו לנזול.
הרגשתי כ"כ כבויה.
זה היה די מוזר כי בד"כ אתה זה שגורם לי להרגיש בחיים.
אני לא יודעת על מה אני מתבכיינת, אני הרי יודעת שאנחנו נתגבר על הכל, כי "אין עלינו" נכון?
אתה הבן אדם הכי מיוחד שהכרתי, כל כך מסתורי ועם זאת כ"כ פתוח.
מבולבלת.
אוהבת.
כואבת.
ולמרות הכל, מאושרת.
Guess I'm back
Leonora
בבלוג זה
בכל הבלוגים
