יומני כוכבים

אחד הדברים שאני מצטער עליהם היום בצורה שלא מרפה,

הוא העובדה שלא הלכתי להופעה של פת' מת'יני בירושלים [בבריכת הסולטן], אי שם בימי התיכון העליזים שלי.

וזה לא שהייתי צריך לרכוש כרטיסים.

חבר טוב, שלימים ההורים שלו נהרגו בתאונת דרכים מפורסמת, התחיל עם מישהי שגרה בסביבת הבריכה,

וקיבלה כמה כרטיסים כפיצוי על הרעש. ומי לא הלך להופעה? אני.

רק אחרי זה גליתי אותו. התמכרתי ל- Secret Story, והוא אחד האלבומים הלא-קלאסיים היחידים שאני רואה בהם שלמות אחת [להבדיל מרשימת קטעים ששובצו באותו אלבום רק כי יצאו באותה קטע על ציר הזמן].

Secret Story בווליום גבוה באוזניות, ליווה אותי במשך מספר שנים.

זה אחד ה- CD's הראשונים שרכשתי - עוד לפני שהיה לי איזשהו מכשיר שמאפשר להאזין להם.

לימים קניתי אותו לזוגתי שהיתה. וגם לזוגתי הנוכחית.

כמובן שיש עוד מלבד האלבום הזה.

טראק אחר, ראוי במיוחד לציון הוא Last Train Home.