החורף הגיע..
היום ירד גשם, גשם ראשון.
לא אכפת לי מה אומרים: "זה לא היורה" ובלה כזה...בשבילי גשם זה שמחה, זה אושר....
הגשם פשוט מדהים..וכמה שאנשים יגידו שזה לא, זה עדין הגשם הראשון ובשבילי זה נחשב היורה =)
הקיצר..יצאתי אחרי העבודה..היה גשם.
שמים מלאים עננים אפורים וטיפות קטנות יורדות ושוטפות את הכל..הכל...את העצב, את השמחה, את הרוע את המרירות..
הלכתי ברחוב, מסביבי כביש סוען (בסך הכל אני הולכת ליד תחנה מרכזית ישנה..) אנשים ברחוב מהלכים, לא! רצים..בורחים, שקיות על הראשים ובכלל כל מה שהם מוצאים. הכל כדי להסתתר מהגשם.
אני הולכת, אין גג לראשי, הגשם נוטף שוטף את כולי ושמחה מתפרצת אט אט מתוך ליבי. פתאום אין כבר רעש, העינים לא רואות אנשים...רק הלב שלי דופק במהירות מתעצמת, הולכת וגוברת, אני מרימה את הראש ונותנת לגשם להלך על גופי, על פני, על שפתי.
הורדתי את הראש לאדמה באחת ואני רק יכולה לראות את המים שוטפים אותה, מכל הדם שנשפך..פשוט שוטפים.
לא הייתה כלל מחשבה בראשי (בשבילי זה נדיר) שום שיר שהתנגן, שקט! לראשונה מזה 4 חודשים בערך...שקט!
נתתי את כולי לגשם, שישטוף, שינקה, שירגש והכי שיעזור לי להתגבר...
נתתי מבט קדימה, טיפות טיפות שוטפות את העולם, את היבשת, את המדינה..המדינה שלי!
חיוך התנוסס על פני מידיית!...פתאום הרגשתי שלמות גועה ועולה...
לזה חיכיתי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
