Luna Ilidium

כאילו כדי להתגרות בי, העולם היום בבוקר היה מרהיב ביופיו.

הזריחה הייתה מדהימה בצבעיה, והאויר הקריר נשא בחובו ריח של התחדשות,

כמו רומז לי שדבר עוד לא נגמר, ויש חיים אחרי העצב.

המלנכוליה שאחזה בי הרפתה מעט, נותנת לי קצת מרחב נשימה,

ואני לרגע שכחתי מי אני ומי גר בחצר שמולי.

העולם עצר, כאילו בשבילי, ונתן לי כמה שניות של נחת.

פרשתי את ידיי לצדדים, עצמתי את עיניי, ונתתי לעצמי ליפול

לתוך הנוחיות שבחוסר ההכרה.

"...והיה אם יופיע לפניכם ילד, שפניו שוחקות ושערו זהב,

והוא אינו עונה על שאלות, וידעתם נכונה מיהו אותו ילד פלאי."

                     - "הנסיך הקטן", מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי