Eppur Si Muove - Haggard
לילית מצאה את סמאל, שוכב על חלקת דשא. "תתעורר!" היא צעקה כשנעמדה לידו.
הוא פקח את עיניו וראה אותה מעליו. "שלום..." הוא אמר בקול מעורפל. "לאן נעלמת?"
לילית הבליטה את שפתיה לפני שענתה. "ג'וזף נתן לי פקודות, לסלק איזה מטרד לפני שאנחנו ממשיכים בדרכנו."
סמאל נהם. "אני מבין. ומה היא דרכנו?" לילית הסתכלה על השמיים. השמש עמדה לשקוע.
"תחנת הרכבת."
בדיוק כששקעה השמש, נכנסו לילית וסמאל לתחנת הרכבת. היא לא הייתה מלאה באנשים, ובכך הוקל לשניהם.
למרות זאת, היו בה מספר אנשים שיכלו להוות מטרד. שניהם נכנסו בדממה, בלי שהחליפו מילה, לרציף מספר שלוש.
הרציף היה שומם. רכבת בדיוק יצאה, משאירה שובל של אוויר מחניק מאחוריה.
לילית ראתה איש, הומלס ככל הנראה, ששכב על הרצפה לא רחוק ממנה. בגדיו האפורים היו קרועים, מלאים טלאים.
רגליו היו מכוסות עיתונים, ועלה ממנו ריח לא נעים. היא הניחה שהוא מטטרון, והזעיפה את פניה כשחשבה שעליה להתעסק עם טיפוס שכזה. "אוח, למה הקבצנים האלה חייבים תמיד להיות מסריחים?" שאלה את עצמה.
היא התקרבה אליו, מנסה להתעלם מהריח. הוא התרומם כשהייתה כחצי מטר ממנו.
הוא בחן אותה מכף רגל ועד ראש. "לילית?" הוא שאל. סמאל היה מאחוריה, היא הרגישה זאת.
"יש לך את מה שאני מחפשת?" שאלה בתקיפות, מתעלמת משאלתו. מטטרון, או מי שהתיימר להיות מטטרון, השיב ברוגע. "ישנם דברים רבים אחריהם את מחפשת, יקירתי." לילית לא אהבה את התשובה, והחלה להתרגז.
"אז אחד מהם נמצא אצלך, ואני רוצה אותו. מדובר במפתח כסף עליו חרוט תיש."
מטטרון פשפש בכיסו והוציא משהו. "אני מניח שאת מתכוונת לזה." הוא הראה לה את המפתח, שהיה בדיוק כפי שתיארה אותו. "עכשיו, תן לי אותו." אמרה לילית, וניסתה למתן את התרגשותה. הוא חפן אותו בכף ידו והחזיר אותו לכיסו.
במהירות הבזק, לילית תפסה את ידו. "לכל דבר יש מחיר, יקירתי." אמר מטטרון. "אתה רוצה משא ומתן?" שאלה לילית.
מטטרון הנהן באיטיות. "אז מה דעתך על זה, המפתח תמורת חייך?" שאלה לילית וחייכה.
"לא מתקבל." אמר מטטרון. לפתע, ידו של מטטרון הייתה חופשית. הוא נעמד, ולילית ניסתה לבעוט בבטנו.
הוא נעלם והופיע שלושה מטר לשמאלה. "גם לי יש טריקים זולים שכאלה." אמרה לילית, והופיעה לידו.
ברגע שהופיעה שם, מטטרון שלח את אגרופו היישר לפרצופה, ולילית לא הספיקה להגיב.
סמאל הבחין במתרחש, ופתח בריצה לעבר מטטרון. הוא תפס את לילית לפני שפגעה בקרקע, והניח אותה במהירות ובחוסר אלגנטיות על הרציף. הוא ניגש למטטרון, וניסה להמם אותו במכה אחת.
לרוע מזלו, מטטרון נעלם עוד לפני שסמאל הספיק להתרומם, וסמאל גילה שהוא מכה את האויר שמסביבו.
"לעזאזל!" הוא צעק, והיכה ברגלו את הרצפה. לאחר מכן פנה אל לילית, וראה שהיא חסרת הכרה.
הוא תהה איך אישה חזקה כמוה הצליחה להתעלף מאגרוף פשוט. לאחר מכן משך בכתפיו, והרים אותה בידיו.
הוא עצם את עיניו ומלמל כמה מילים, ושניהם נעלמו משם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ג'וזף