אני חושב שעדיף להרפות ולתת לעצמך לנוח קצת.
לשבת ולצפות בעלים נישאים על הרוח, להקשיב לרשרוש שלהם.
אולי ללכת לקרוא איזה ספר טוב או כמה בדיחות באינטרנט.
אולי סתם לשבת ולבהות באויר, לתהות מה יקרה מחר ואיך אחיך בן ה-5 יראה בעוד 10 שנים.
מה שבטוח, כל אחד מאלה נראים כמו קבוצה חסרת טעם של דברים לעשות.
אני מסתכל על חיים של אחרים, או מה שהם מרשים לי לראות מתוכם,
ורואה מציאות שונה ממה שיכולתי לחשוב.
לכל אחד יש הבעיות שלו, כל אחד שונא את עצמו, כל אחד רוצה [/רצה] למות, באיזשהי נקודה.
הורג אותי לדעת שיש אנשים שחשובים לי ואני לא יודע מה קורה איתם.
לא מזמן [ארבע-חמש שנים] התוודעתי לעובדה שאנשים יכולים באמת לחשוב אחרת ממני,
ויש הרבה דברים שאני לא יודע, ולמען האמת - בשנתיים האחרונות בחיי גיליתי כמה אני טיפש.
אז אחרי שזה ביאס אותי לא מעט, ניסיתי לחשוב במה אני טוב.
במה אני יכול להתגאות שאני יותר טוב מההיא, שטובה במתמטיקה,
או מההוא, שיש לו ידע כללי מאוד רחב, או מזאתי, שיש לה זיכרון של פיל,
או אולי מהזה, שיש לו גישה טובה לאנשים ורגשות של אחרים.
אז אולי אני כותב טוב [לדעת כמה אנשים], ואולי אני נלחם טוב [RD&D, אחרי הכל],
ואולי אני טוב בתנ"ך, אבל אלוהים יודע [חע.] שזה לא עוזר לי בכלום.
בקיצור, אני מגיע שוב ושוב למסקנה שאין לי שום ייחודיות - או אחת חיובית לפחות.
כי בעצם, אני שעיר, יש לי חוש הומור דפוק, אני ממש מטומטם,
אנשים נקשרים אליי ממש לאט אם בכלל, יש לי משקפיים ועוד כהנה וכהנה.
אז.. ייחודיות קיימת, אבל לא כזאת שאני רוצה.
מישהו מוכן להגיד לי מה מיוחד בי?
מה מבדיל אותי, באופן חיובי, מאנשים אחרים?
אם למשל נתקע על ספינה טובעת, ויהיה מקום לחמישה אנשים בסירת ההצלה,
למה שאני אהיה אחד מהם?
אני לא הצלחתי לענות על השאלות האלה..
נראה אתכם.
ולסיום, כמה תמונות של איברי מין גבריים, כדי לעצבן את אנשי הצנזורה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ג'וזף